תריס המצלמה מונע מקרני האור לחדור לתוך המצלמה, למעט ב"זמן החשיפה" (הזמן בו מצלמים את התמונה). משך הזמן בו התריס פתוח משפיע על כמות האור הנכנסת למצלמה ולכן משפיע על תוצאת הצילום, הדבר חשוב שבעתיים בצילום אובייקטים בתנועה שכן מצב האובייקט לא נשאר קבוע במשך זמן החשיפה. ככל שתנועת התריס יותר איטית,כמות האור הנקלטת ע"י הסנסור גדולה יותר,ועקב כך התמונה תצא בהירה יותר (ולהפך כמובן).

	בתמונה העליונה תריס המצלמה נשאר פתוח יחסית מעט זמן וניתן להבחין בתמונה היחסית בהירה.
	לעומת זאת בתמונה התחתונה התריס נשאר פתוח יחסית לזמן ממושך וניתן להבחין בגוון הכהה יותר יחסית

לתריס המצלמה השפעה אדירה על הצורה בה אובייקטים בתנועה יראו בתמונה שצילמנו, ככל שזמן החשיפה קצר יותר, כלומר תנועת התריס מהירה יותר, כך האובייקט המצולם יראה עומד. ככל שמשך החשיפה ארוך יותר, האובייקט הנע יראה מטושטש יותר. הסיבה נעוצה בכך שאובייקט שלא נותר במקומו בכל משך החשיפה מחזיר בזמנים שונים אור ממקומות שונים, ניתן להסתכל על כך כאילו יש יותר מאובייקט אחד כזה בתמונה. בנוסף יש לזכור שבזמן חשיפה ארוך קיים סיכוי יותר גדול שאנחנו, הצלמים, נזוז. לתזוזת הצלם המחזיק את המצלמה אפקט דומה על התמונה כמו שיש לעצם נע, אולם בעוד שבצילום אובייקט בתנועה, רק האובייקט הזה יצא מטושטש, אם הצלם לא יציב וזז תוך כדי זמן החשיפה כל התמונה תצא מטושטשת.

התמונה השמאלית צולמה עם זמן חשיפה קצר יותר ניתן לראות שהשבשבת נראית עומדת לחלוטין, בעוד שבתמונה הימנית התנועה נראית בברור.

אין ספק שמאוד מומלץ לא לזוז במשך כל זמן החשיפה אחרת התוצאה מאוד לא ברורה.

במרבית המצלמות הדיגיטליות, הנמכרות לצרכן הרגיל, לא ניתן לקבוע את משך החשיפה והוא נקבע בצורה אוטומטית, ע"י המצלמה, בהתאם לתמונה המצולמת ותנאי הסביבה (תאורה). אולם במצלמות שכן ניתן לבחור בהן זמן חשיפה, הבחירה היא בין אוסף קבוע של זמנים, כך שכל זמן מאפשר כניסה של פי 2 אור מהזמן הקודם לו. רשימת זמני חשיפה אלה היא רשימה מסורתית וקיימת גם במצלמות סרט רגילות, להלן זמנים מהזמן המהיר לאיטי: 1/1000, 1/500, 1/250, 1/125, 1/90, 1/60, 1/30, 1/15, 1/8, 4/ 1, 2/ 1 ו- 1 שניה. ברוב המצלמות 1/8 יסומן כ 8 (כלומר מורידים את האחד חלקי, דהיינו הזמן הגבוהה יותר מעיד על זמן חשיפה קצר יותר)