כפי
שבוודאי דמיינת , הוספת כל המרכיבים
החיצוניים לדפדפנים החלה לגרום לבעיות. בפרט
עבור רכיבי Active-X
, התקני תקע (Plug-ins)
או יישומי ג'אווה (Java applets)
אשר עלולים לגרום לזמני הורדה בלתי סבירים
עבור המשתמשים.
במקרים
מסויימים המשתמשים מוכנים לחכות. בפרט , אם
האפליקציות אשר הם מבקשים דורשות טקסטורה
עשירה המסופקת על ידי טכנולוגיית התקני תקע (Plug-ins).
בכל
מקרה , במקרים רבים אחרים , המשתמשים ירצו
פתרון פחות מורכב. כמובן שהפתרון עשוי להיות
מורכב יותר מטפסי HTML
, אך לא בהכרח מורכב כמו ג'אווה.
ג'אווה-סקריפט
: Netscape 2.0
הציג את ג'אווה-סקריפט (אשר תחילה נקרא LiveScript)
, קרוב רחוק של שפת הג'אווה , לשם השגת מספר
אפקטים מיוחדים בדפדפן
ה WEB
מבלי לערב בצורה ישירה את טכנולוגיית התקני
התקע (Plug-ins).
הערה:
קצת אחרי שחרור JavaScript
ע"י Netscape
, שיחררה מיקרסופט גירסה תואמת למחצה משלה
הנקראת Jscript
עבור אינטרנט אקספלורר 3.0. Jscript
איבדה הרבה מהזוהר שלה אחרי שמיקרוסופט
שיחררה את VBScript
אשר העניקה תנופה לשפת התכנות Visual
Basic בצורה דומה
למה שעשתה JavaScript. VBScript
יהפוך במהרה לשפה המועדפת של מיקרוסופט
עבור הWEB.
בכל
מקרה, בגלל שרוב המפתחים מעדיפים כי
האפליקציות שלהם יפעלו ללא בעיות תאימות (גם
ע"ג Netscape)
VBScript היא נחותה בכמה דרגות (כאשר מדובר בצד
השרת) ביחס ל ASP
אשר עליו נדבר מאוחר יותר. כמו כן , רוב
הפיתוחים בצד הלקוח מבוצעים בעזרת JavaScript. |
אם
לומר את האמת השם JavaScript
אינו הולם כל כך מכיוון שלמרות שג'אווה-סקריפט
היא אכן שפת סקריפטים (הדפדפן מכיל מתרגם JavaScript)
, היא שונה מאוד משפת ג'אווה. בניגוד לג'אווה
המהווה שפת תכנות מלאה ועצמאית , JavaScript
נבנתה כ"דבק" אשר המפתחים יכולים להשתמש
בו על מנת להדביק מספר טכנולוגיות ביחד וכל
זאת בסקופ של הדפדפן. כמו כן , נדיר לומר
שסיימתי את עבודתי על אפליקציית ה JavaScript
אך יותר שכיח לומר כי הוספתי מספר פונקציות
נוספות בעזרת JavaScript
לעמוד ה WEB
שלי.
ג'אווה-סקריפט
איננה רק עבור תוספת פונקציונאליות אלא גם
עבור שינוי פונקציונאליות קיימת וע"י כך
מתן עוצמה גדולה יותר.
אחד
הדברים החשובים ביותר להבין בנושא ג'אווה-סקריפט
הינו חשיפת ה API
של הדפדפן למפתחים. בפרט , ניתן לדבר , להאזין
ולשלוט בדפדפן ובסמלים גרפים (widgets)
רבים בתוך הדפדפן.
מהר
מאוד החלו מפתחים להשתמש ביכולות אלו של ג'אווה-סקריפט
עבור אנימציה , גישה לסימנייה(bookmarks)
להיסטוריה , טיפול במאורעות (כגון הארת כפתור
מסויים ברגע שסמן העבר עובר מעליו) , אימות
נתונים של שדות לפני שנשלחים בעזרת Submit
וכל נושא הולדת חלונות חדשים.
מה
שנחמד בג'אווה-סקריפט זו העובדה שהיא נכתבה
עבור הציבור הרחב , אנשים בעלי רקע מועט
בתכנות. מעצבי עמודי WEB
יכולים להוסיף פונקציות רבות ועוצמה נוספת
לעמודי ה HTML
הקיימים שלהם מבלי להזדקק לשירותי תכנות בצד
השרת כגון CGI.
ג'אווה-סקריפט
התגלגלה במספר גירסאות ולמרות שעדיין ישנן
בעיות תאימות בין IE
לבין Netscape רוב התכונות הסטנדרטיות נקלטו היטב בכל
הדפדפנים.
למרות
כל הנאמר לעיל , מהר מאוד לאחר שג'אווה שוחררה ,
מפתחים רבים הבינו כי חשיפת ה API
של הדפדפן איננה מספיקה. הם הבינו כי לשפות
סקריפטים בצד הלקוח פוטנציאל רב להוות כלי
בעל עוצמה אדירה אם רק יקבלו את ה"דבר"
הנוסף. בפרט , הם רצו לחשוף את ה API
של המסמך.