חשיפת ה API של הדפדפן בעזרת סקריפטים בצד הלקוח (Client-Side)

 

כפי שבוודאי דמיינת , הוספת כל המרכיבים החיצוניים לדפדפנים החלה לגרום לבעיות. בפרט עבור רכיבי Active-X , התקני תקע (Plug-ins)  או יישומי ג'אווה (Java applets) אשר עלולים לגרום לזמני הורדה בלתי סבירים עבור המשתמשים.

 במקרים מסויימים המשתמשים מוכנים לחכות. בפרט , אם האפליקציות אשר הם מבקשים דורשות טקסטורה עשירה המסופקת על ידי טכנולוגיית התקני תקע (Plug-ins).

 בכל מקרה , במקרים רבים אחרים , המשתמשים ירצו פתרון פחות מורכב. כמובן שהפתרון עשוי להיות מורכב יותר מטפסי HTML , אך לא בהכרח מורכב כמו ג'אווה.

 ג'אווה-סקריפט : Netscape 2.0 הציג את ג'אווה-סקריפט (אשר תחילה נקרא LiveScript) , קרוב רחוק של שפת הג'אווה , לשם השגת מספר אפקטים מיוחדים  בדפדפן ה WEB מבלי לערב בצורה ישירה את טכנולוגיית התקני התקע (Plug-ins).

הערה: קצת אחרי שחרור JavaScript ע"י Netscape , שיחררה מיקרסופט גירסה תואמת למחצה משלה הנקראת Jscript עבור אינטרנט אקספלורר 3.0. Jscript איבדה הרבה מהזוהר שלה אחרי שמיקרוסופט שיחררה את VBScript אשר העניקה תנופה לשפת התכנות Visual Basic בצורה דומה למה שעשתה JavaScript.

VBScript יהפוך במהרה לשפה המועדפת של מיקרוסופט עבור הWEB.

בכל מקרה, בגלל שרוב המפתחים מעדיפים כי האפליקציות שלהם יפעלו ללא בעיות תאימות (גם ע"ג Netscape) VBScript היא נחותה בכמה דרגות (כאשר מדובר בצד השרת) ביחס ל ASP אשר עליו נדבר מאוחר יותר. כמו כן , רוב הפיתוחים בצד הלקוח מבוצעים בעזרת JavaScript.

 

אם לומר את האמת השם JavaScript אינו הולם כל כך מכיוון שלמרות שג'אווה-סקריפט היא אכן שפת סקריפטים (הדפדפן מכיל מתרגם JavaScript) , היא שונה מאוד משפת ג'אווה. בניגוד לג'אווה המהווה שפת תכנות מלאה ועצמאית , JavaScript נבנתה כ"דבק" אשר המפתחים יכולים להשתמש בו על מנת להדביק מספר טכנולוגיות ביחד וכל זאת בסקופ של הדפדפן. כמו כן , נדיר לומר שסיימתי את עבודתי על אפליקציית ה JavaScript אך יותר שכיח לומר כי הוספתי מספר פונקציות נוספות בעזרת JavaScript לעמוד ה WEB שלי.

 ג'אווה-סקריפט איננה רק עבור תוספת פונקציונאליות אלא גם עבור שינוי פונקציונאליות קיימת וע"י כך מתן עוצמה גדולה יותר.

 אחד הדברים החשובים ביותר להבין בנושא ג'אווה-סקריפט הינו חשיפת ה API של הדפדפן למפתחים. בפרט , ניתן לדבר , להאזין ולשלוט בדפדפן ובסמלים גרפים (widgets) רבים בתוך הדפדפן.

 מהר מאוד החלו מפתחים להשתמש ביכולות אלו של ג'אווה-סקריפט עבור אנימציה , גישה לסימנייה(bookmarks) להיסטוריה , טיפול במאורעות (כגון הארת כפתור מסויים ברגע שסמן העבר עובר מעליו) , אימות נתונים של שדות לפני שנשלחים בעזרת Submit וכל נושא הולדת חלונות חדשים.

 מה שנחמד בג'אווה-סקריפט זו העובדה שהיא נכתבה עבור הציבור הרחב , אנשים בעלי רקע מועט בתכנות. מעצבי עמודי WEB יכולים להוסיף פונקציות רבות ועוצמה נוספת לעמודי ה HTML הקיימים שלהם מבלי להזדקק לשירותי תכנות בצד השרת כגון CGI.

 ג'אווה-סקריפט התגלגלה במספר גירסאות ולמרות שעדיין ישנן בעיות תאימות בין IE לבין Netscape רוב התכונות הסטנדרטיות נקלטו היטב בכל הדפדפנים.

 למרות כל הנאמר לעיל , מהר מאוד לאחר שג'אווה שוחררה , מפתחים רבים הבינו כי חשיפת ה API של הדפדפן איננה מספיקה. הם הבינו כי לשפות סקריפטים בצד הלקוח פוטנציאל רב להוות כלי בעל עוצמה אדירה אם רק יקבלו את ה"דבר" הנוסף. בפרט , הם רצו לחשוף את ה API של המסמך.  

לראשהדף

 ג'אווה JAVA

dHTML ובעזרת  DOM חשיפת המסמך בעזרת