משפטי תוכנית הם הוראות חוקיות
עבור המהדר של Visual Basic. למשפטי התכנות ישנם
תחביר (Syntax) מסויים החייב להשמר בכדי שהמשפטים
יתקבלו ע"י המהדר של .VB אם התחביר לא נשמר ולא
כותבים לפיו אז VB מודיע על כך ומסמן את השורה המכילה
את הטעות באדום.
תחביר ב VB הוא:
[ערך] = [מאפיין].[אובייקט]
משתנה (variable) הוא שטח אחסון זמני בזיכרון עבור נתונים שונים בתוכנית שלך. את המשתנים אפשר לדמות לקופסא ריקה בעלת שם, לפני הגדרת המשתנה הקופסא לא הייתה קיימת אך ברגע הגדרת המשתנה ונתינת השם למשתנה, נוצרה קופסא התופסת מקום ויכולה להכיל ערך מסוים בהתאם לגודל ולסוג המוגדר של הערך.
המשפט Dim משמש להצהרה על המשתנים
לפני השימוש בהם. באותה שורת קוד של המשפט, כותבים גם את שם המשתנה וסוגו של
המשתנה.
התחביר של משפטי :Dim
[סוג המשתנה] as [שם המשתנה] Dim
אם אינך מגדיר את סוגו של המשתנה, אז הוא מוגדר כברירת מחדל כסוג variant אשר מסוגל להכיל משתנים בכל גודל ובכל מבנה. החיסרון בסוג זה הוא שהוא תופס יותר זיכרון מאשר סוג מוגדר אחר וכנראה יאט את התוכנית.
בכדי לאחסן נתונים במשתנים, עליכם להשתמש באופרטור
ההצבה (=) אחרי הגדרת המשתנה.
תחביר:
[ערך] = [שם המשתנה]
כיוון שבמשתנים משתמשים הרבה וכנראה תצטרך להשתמש במשתנה אחד יותר מפעם אחת, אז ממומלץ ליישם את המוסכמות הבאות בעת מתן שם למשתנה כדי לשמור על סדר ונוחות:
אחת מהדרישות של VB היא להתחיל את שם המשתנה באות (א-ת,a-z, A-z) ולא בשום תו אחר (אך יכול להכיל תווים אחרים מלבד נקודה- "."). כמו כן השם אינו יכול להיות ארוך יותר מ652 תווים.
מומלץ לבחור שמות המתארים את המידע אותו הם מכילים
אל תשתמש במילות מפתח של ,VB בשמות אובייקטים או מאפיינים כשמות של משתנים.
הינך יכול להשתמש בעברית למתן שמות למשתנים, אך דבר זה אינו מומלץ משום שיכול לגרום לקושי בהקלדת קטעי קוד ולהצגת משפטי התוכנית על המסך בצורה מעוותת.
שם המשתנה יתחיל באות, יכיל עד 652 אותיות (אבל 02 אותיות ויותר זה לא נוח), ויכיל אך ורק אותיות, מספרים ואת הסימן _ (קו תחתי).
כדאי להוסיף בתחילתו של המשתנה מספר אותיות המתארות את סוגו (על סוגי משתנים בחלק הבא).
קבעו נוסח קבוע לשמות משתנים ושמרו עליו. למשל, החליטו מראש על קידומת שתתנו לכל משתני המחרוזת ועמדו בקביעה זו, כדי לא להתבלבל.
כל החוקים הללו מומלצים לשימוש גם במתן שמות לפקדים ולשאר חלקי התוכנית.