תמליל (Text) הוא אוסף של נתונים, בצורת תווים, סמלים, מילים, ביטויים, פיסקאות, משפטים, טבלאות, או סידור תווים אחר, שיש להם משמעות, ושהפירוש שלהם מתבסס על הידע ההכרחי של הקורא בשפה טבעית או מלאכותית.
המדייה הראשונה בה המחשב תמך היתה תמליל. למעשה, תמליל הוא ייצוג גרפי של דיבור, אך בניגוד לדיבור, תמליל הוא חסר קול. התמליל נשמר ומטופלל (Manipulated) בקלות ומאפשר העברת כמויות גדולות של מידע תוך שימוש בשטח איחסון מאד קטן. זאת בניגוד למדיות האחרות, כגון תמונות דוממות, גרפיקה, קול ווידיאו, שדורשות שטח איחסון גדול, וכן דורשות עיבוד נרחב לפני הצגתן במצגת מולטימדיה.
מחשבים מייצגים תמליל על-ידי שימוש בקוד תקני בינלאומי, לדוגמה:
                                    American Standard Code for Information Interconnect) ASCII).
זוהי מערכת-התווים הבסיסית ביותר המשמשת לייצוג תווים במחשב. כיום ישנן מערכות-תווים מתוחכמות יותר,
שבעזרתן ניתן לייצג תווים בצורה טובה יותר. התקן המוביל מביניהן הינו "Unicode".
ישנם מספר תסדירים (Formats) מקובלים לשמירת נתונים תמליליים. התסדיר הפשוט ביותר, כשמו כן הוא, נקרא תסדיר תמליל פשוט (Format Plain Text). שם אחר לתסדיר זה הינו תסדיר תמליל אסקי (ASCII Text Format). תסדיר זה אינו תומך בעיצוב התווים, אלא בשמירה שלהם כקוד אסקי. שאר התסדירים הנפוצים מאפשרים, בין היתר, עיצוב של התווים. עיצוב התווים נקבע בעיקר על-פי סוג הגופן (Font) בו אנו בוחרים להשתמש עבור קטע תמליל מסויים. ישנם סוגים רבים ושונים של גופנים. השפע הקיים כיום בסוגי הגופנים השונים מאפשר הצגה של תמליל בעיצובים מגוונים, על-פי טעמו האישי של המחבר.