התאור בסעיף הקודם נשמע פשוט, אולם יש צורך לרדת קצת לפרטים, במיוחד על-מנת להבין כיצד עובדות רשתות התומכות במיקום, וכהקדמה לטכנולוגיות האיכון השונות.

המבנה הבסיסי ברשת GSM הוא המתג (MSC , Switch). מתג אחראי בדרך-כלל על התעבורה באזור כיסוי גדול (לדוגמא, גוש-דן). בתחום האחריות של כל מתג נמצאים מספר תאים סלולרים (תא = cell ומכאן "סלולרי"). כל תא מאופיין ע"י תחנת הבסיס הספציפית שלו (Base Terminal Station – BTS). לכל תחנת בסיס כזו יש בקר אחראי (BSC) ומקלט (TRX).

מכשיר סלולרי (מכשיר קצה, תחנת-קצה, handset ועוד שמות...) יוזם או מקבל שיחה באמצעות התחנה המשרתת (Serving Base Station). למעשה, זהו התא אשר ממנו נקלט שידור סינכרון בעוצמה הגבוהה ביותר מכל התאים הקרובים אל המכשיר. אזור הכיסוי של כל תא משתנה בגודלו בהתאם לצפיפות המכשירים הממוצעת באזור. אזורי הכיסוי של תאים הם חופפים על-מנת לאפשר קליטה באיכות הגבוהה ביותר בכל מצב.