GSM היא שיטת תקשורת רדיו דיגיטלית גלובלית שמשתמשת בטכלוגיית TDMA (Time Division Multiple Access). זוהי היא טכנולוגיה סלולרית דיגיטלית שהומצאה על מנת לספק סטנדרט אחיד למערכות הסלולר הפאן-אירופאיות. GSM החלה להתפתח ב-1982. המערכת הסלולרית המסחרית הראשונה הופעלה ב-1991. טכנולגיית ה-GSM כרוכה בשימוש במגוון מערכות ותדירויות (900 MHz, 1800 MHz ו-1900  MHz).

כיום, רשתות הפועלות בשיטת GSM הן חוד החנית הטכנולוגית ובהן נתמקד באתר זה. רוב הרשתות האירופאיות פועולת בשיטה זו, בעיר בשל אפשרויות הנדידה מרשת לרשת החשובות כל-כך בשוק אירופאי פתוח. גם שאר העולם (אפילו רשת סלקום בישראל) מתחיל להכיר שהשיטות האחרות הן מוגבלות ושחשוב לשמור על שיטת תקנית אחת ולהתאים אליה את השרותים.

מערכת ה- GSMהיא דיגיטלית בלבד ולא תוכננה לתאימות לאחור עם המערכות האנלוגיות שהיו קיימות לפניה. כאשר מתקשרים עם מערכת GSM, משתמשים יכולים לפעול על גבי אותו ערוץ רדיו במקביל ע"י חלוקת משבצות שידור time slot. רשת GSM מאפשרת לשמונה טלפונים ניידים לחלוק רוחב פס של 200 kHz  לצורך תקשורת קול או מידע. על מנת לאפשר פעולה דו-כיוונית, תקשורת קול GSM מועברת על שני ערוצים ברוחב פס של 200 kHz.

למערכת GSM יש מספר סוגים של ערוצי בקרה שמעבירים אינפורמציה על המערכת, קריאה לטלפונים, ובקשה לשיחה. ערוצי הבקרה הדיגיטליים ב-GSM בעלי פונקציונליות נוספת על ערוצי הבקרה האנלוגיים כמו שידור הודעת paging , מצב שינה מורחב ועוד.

הייחוד של טכנולוגיית GSM הוא בכך שכל משתמש חייב להכניס לטלפון הסלולר שלו "כרטיס חכם" – (SIM CARD) . הכרטיס החכם כולל מידע קריטי כמו מספר טלפון וכל הפרטים שרלוונטים לתמחור ויכול לאחסן מספרי טלפון. ה"כרטיס החכם" מאפשר למשתמש להחליף מכשירים סלולריים ע"י הוצאת הכרטיס מהמכשיר הישן והכנסתו למכשיר החדש, המספר נשאר זהה וכל הפרטים נשמרים. משתמשים יכולים לטייל (נדידה – roaming) לאזורים מסויימים או לארצות אחרות שבהן רשת ה-GSM עובדת בתדירויות שונות, לשכור מכשיר סלולרי (או להשתמש במכשיר שלהם), לחבר את ה"כרטיס החכם" שלהם ולקבל שיחות והודעות SMS שמופנות אל המספר המקורי שלהם.