שיעור 2
דף 2: גוף התוכנית של דוגמת המשתנים הראשונה.
כעת, כשהמושג משתנים מוכר לנו, ננסה לבצע עימו דבר מה. נתחיל לכתוב Javascript בגוף הדף ממש כשם שעשינו זאת בראש הדף.
הנקודות המעניינות בשלושת שורות קוד אלו הן:
()document.writeln - מדפיסה לדף ה- web כל מה שנמצא בין הסוגריים. באופן מפתיע, כמות גדולה מאוד של מידע מסתתרת מאחורי המשמעות האמיתית של שורות אלו. לעת עתה, נזכור שכל זמן שאנו נמצאים בין <script> ובין <scripts/>, עלינו להשתמש בפקודה זו ע"מ לכתוב HTML לדף ה- web.
תווים בתוך הגרשיים מודפסים למסך; תווים אשר אינם בתוך גרשיים נחשבים משתנים. שים לב שבשורה הראשונה והשלישית יש גרשיים סביב מה שאנו רוצים להדפיס בעוד שבשורה השנייה אין גרשיים סביב secs_per_year. בגלל שאין סביב secs_per_year גרשיים, Javascript "מבין" שהמדובר הוא משתנה ומחליפו בערך המתאים של אותו משתנה. למזלנו כבר בראש הדף הגדרנו את ערכו של אותו משתנה להיות מספר ענק, כך שמה שהודפס הוא ערך זה. אם לא הינו קובעים את ערכו של אותו המשתנה בראש הדף, Javascript היה מודיע על שגיאה.
כל מה שנמצא בין הגרשיים קרוי מחרוזת (string) ולא יפורש ע"י המפרש של Javascript. בדוגמא זו נעשה שימוש בגרש כפול ("), אבל אפשר היה לעשות שימוש גם בגרש יחיד ('). אם בשורה השנייה היה רשום: "(document,writeln("secs_per_year, אזי המפרש של Javascript היה מדפיס לעמוד ה- web את המילים secs_per_year במקום את המספר 31,526,000.
ההבדל בין משתנים ומחרוזות חשוב מאוד, ועלכן וודא שהינך מבין היטב את המשמעות לפני שתמשיך.
אפשר לרשום HTML עם הפקודה ()document.writeln. שים לב לתגים <b> ו- <b/> בשורות הראשונה והשלישית.
זו הייתה סקירה מהירה לדוגמא זו. אחת השאלות הנפוצות שעולות בשלב זה היא, איזה חלק של קוד ה- Javascript טוענים בראש הדף ואיזה חלק בגוף הדף?
בדר"כ, זה לא משנה, אבל יהיה זה חכם לשים את רב הקוד בראש הדף. זאת מכיון שראש הדף נקרא לפני גוף הדף, כך שכל המשתנים אשר תעשה בהם שימוש בגוף הדף כבר יוצהרו בראשו (כמו, secs_per_min). אם, מסיבה כלשהי תעשה שימוש במשתנה לפני שתצהיר עליו, Javascript יודיע על שגיאה.
טוב, אנחנו כמעט מוכנים לעשות תרגיל עם משתנים, אבל קודם סקירה קצרה אודות מחרוזות.
חזור לתחילת הדף
לדף הבא «--
