שיעור 2
דף 9: קריאת cookies.
מרגע ששמרת cookie בדיסק הקשיח של מישהו, קל מאוד לקרוא אותה. הנה הקוד אשר קורא את ה- cookie שמהדוגמא הקודמת:
function readCookie()
{
var the_cookie = document.cookie;
var broken_cookie = the_cookie.split(":");
var the_name = broken_cookie[1];
var the_name = unescape(the_name);
alert("Your name is: " + the_name);
}
השורה הראשונה, היא השורה החשובה. כל אימת שהדפדפן שלך קורא עמוד HTML הוא דואג להביא את כל ה- cookies שהוא יכול, וטוען אותן למאפיין document.coockie. החלק המעניין בקריאת cookies, הוא להוציא את המידע שאתה דרוש לו מתוך ה- cookie ששמרת. זוכר, ה- cookie ששמרנו נראתה כך: wm_javascript=username:dave%20thau. כל מה שמופיע לאחר שורת הקוד הראשונה בפונקציה, מיועד לטובת הוצאת שם המשתמש מתוך ה- cookie. הנה פרוק הקוד לשלבים:
var broken_cookie = the_cookie.split(":");
מחלק את ה- cookie לשני חלקים ע"י סימן הנקודותיים.
var the_name = broken_cookie[1];
שומר את המחרוזת שלאחר הנקודותיים: "dave%20thau".
var the_name = unescape(the_name);
מבטל את פעולת הפונקציה ()escape. במקרה זה, מחליף את המחרוזת "%20" במחרוזת " "(רווח).
alert("Your name is: " + the_name);
וואללה ...
בדוגמא זו השתמשנו ב- cookie ששמר רק פריט מידע אחד: שם המשתמש. כפי שאמרתי קודם, cookies יכולות לאחסן מידע בנפח של עד 4KB, מה שמשאיר לנו די הרבה מקום למידע.
חזור לתחילת הדף
לדף הבא «--
|
