בחירת ספקטרום הרדיו

יש לשקול את הדברים הבאים:

1.       לא יהיה שום תיאום בין המפעילים, כפי שקיים ברשת סלולרית.

2.       על הספקטרום להיות זמין ברחבי העולם ללא צורך ברשיונות. כך הישימות של מכשירי שן כחולה תהפוך לגלובלית באמת. דבר זה הנו חשוב, שכן ניידות מהווה את אחד מהיתרונות המרכזיים של מכשירי שן כחולה.

שיקולים אלה מעודדים לאמץ את תדר ה- ISM   (סביב 2.45 ג'יגה-הרץ), שהנו זמין בכל העולם. הוא נשלט ע"י תקנות שונות באיזורים שונים בעולם ולכן יש לתכנן את המערכת תוך כדי לקיחה בחשבון של הזמינות המשותפת המינימלית.

ויסות הגישה האמצעית - Medium Access Control

בחירת סכימת הגישה האמצעית צריכה לקחת בחשבון את חוסר התיאום של המכשירים בתדר ה- ISM.

לא ניתן לעשות שימוש ב- FDMA Frequency Division Multiple Access שכן הוא אינו נותן מענה הולם למאפייני מריחת התדר של ספקטרום ה- ISM. Time Division Multiple Access מצריך סינכרון זמנים קפדני, שהנו מסורבל יחסית עבור חיבורים אד הוק. CDMA  (Code Division Multiple Access) הנו התשובה הברורה, שכן הוא ממלא אחר דרישות המריחה ומסוגל לעבוד עם מערכות לא מתואמות. השאלה הבאה היא  Direct Sequence מול  Frequency Hopping. ל- DS מספר חסרונות, כגון הצורך ברפרנט תזמון משותף, שאינו רעיון טוב בתרחיש scatternet אד הוק. בנוסף, בשל בעיית הקרוב רחוק, יש צורך בשליטה מתואמת בהספק. לבסוף, קצב נתונים גבוה יצריך קצב צ'יפים גבוה יותר - שאינו מומלץ, בשל רוחב הפס הגדול וההפרעות שתגרמנה ובשל ניקוז עודף של זרם. FH, חוץ מהעובדה שהוא מטפל בבעיות אלו, מציע גם יתרונות אחרים. האות הממוצע מרוח על פני רוחב פס גדול אך האות הרגעי הנו רק פס צר, כך שקל יותר לסנן הרבה מההפרעות הפוטנציאליות. לפיכך, Bluetooth משתמשת ב FH-CDMA. על מנת לשמור שהשפעות ההפרעות תהיינה מינימליות ועל מנת להפוך את הנתונים לעמידים, נעשה שימוש בחבילות קצרות מאוד וקצב דילוג התדר הנו גבוה - 1600 דילוגים לשנייה.