שיקולי ארכיטקטורה

במסגרת פרק זה ננסה לסקור את השיקולים המרכזיים שעמדו לפני מתכנני ארכיטקטורת השן הכחולה.

מרבית המערכות לתקשורת אלחוטית, דוגמת רשתות טלפון סלולרי ציבוריות - GSM, DAMPS, IS-95 או רשתות פרטיות אחרות, כגון Hiperlan-II, DECT או Personal Handphony System, משתמשות בארכיטקטורת רשת בה יחידות הרדיו: תחנות הבסיס והטרמינלים הניידים, הנן נבדלות לחלוטין. דבר זה מהווה יתרון תכנוני, שכן תחנות הבסיס יכולות לטפל בגישה לערוץ, בהקצאת הערוצים, בויסות התנועה, במזעור ההפרעות וכו' וכך תכנון הטרמינלים הניידים הופך לפשוט יותר. ברשתות אד הוק, אין הבדל בין יחידות הרדיו. התקשורת נעשית בין שני חברים שווי מעמד ללא שולט מרכזי. באופן קונבנציונלי, ברשתות אד הוק אלחוטיות, כל המכשירים החולקים מקום משותף יחלקו גם ערוץ משותף ויתאמו הדדית לגבי השימוש המשותף בו. אולם במודלי שימוש של Bluetooth, גם זה אינו מספיק, שכן מספר מכשירי Bluetooth במקום נתון עשוי להיות גבוה מאוד ורק מעטים מהם עשויים להצטרך לתקשר אחד עם השני, דבר שהופך את התיאום ההדדי ביניהם לקשה מאוד ואף לא סביר. דבר זה הוביל לתפיסת ה- scatternets: קבוצת רשתות באותו חלל המתקשרות על גבי ערוצים שונים, עם מספר מכשירים חופפים. אין צורך בתיאום בין מכשירים המשתייכים לרשתות שונות בתוך ה- scatternet.

לצפיה בתרשים לחצו על התמונה

לפיכך, ברור כי בשל אופי היישום שלה, מערכת ה- Bluetooth תיאלץ להשתמש בחיבוריות אד הוק מסוג scatternet.

השיקולים העיקריים בתכנון זה הנם:

   ·           בחירת ספקטרום הרדיו.

   ·           יצירת קשר וקביעת יחידות בתחום אותן ניתן יהיה לקשר.

   ·           בחירת סכמת הגישות המרובות.

   ·           הקצאת ערוצים.

  ·            ויסות הגישה האמצעית Medium access control.

   ·           תעדוף השירות. לקול עשויה להיות עדיפות על פני נתונים.

   ·           הפרעה - הדדית או ממקורות אחרים.

   ·           צריכת חשמל.

   ·           הגנת הנתונים על גבי הערוץ.

בפרקים הבאים תוכלו למצוא הסבר מפורט לגבי כל אחת מהסיבות שצויינו לעיל.