העבודה המעשית הביאה עמה דרישות של שיתוף פעולה וארגון שטיורינג לא התאים להן, ובחלקה המוקדם של המלחמה הוא נאלץ לנהל מאבקים על עניינים של אסטרטגיה ומשאבים מעמדה לא נוחה, ולהצטרף ברגע מסוים למנתחי צפנים אחרים ולפנות לצ'רצ'יל מעל לראשיהם של אנשי המנהל. אולם, למטבע הבעייתי הזה היה גם צד שני : המלחמה מוטטה גבולות של ימי שלום, והעניקה לו אפשרות להתנסות באופן מעשי בטכנולוגיה ברמה הגבוהה והסודית שלה. בתקופת השלום הרעיונות שלו הביאו לידי מבצעים בקנה-מידה קטן; בימי המלחמה הם הובילו למחשב האלקטרוני הדיגיטלי של שנת 1945.

מהירויות אלקטרוניות השפיעו לראשונה על בעיית האניגמה ב- 1942, ולאחר מכן היה להן משקל בבניית מכונות הענק, קולוסוס– המכונות האלקטרוניות המתקדמות ששימשו לפיצוח מכונת ההצפנה הגרמנית המשוכללת האחרת, הלורנץ. יש להדגיש שטיורינג לא השתתף בתכנון מכונות הקולוסוס; התרומה שלו היתה בהבנת המטרה שלשמה תכנן אותן, והוא ראה במו עיניו את ניצחונן. אולם טיורינג תכנן בעצמו מכונה אלקטרונית אחרת : ב- 1944 הוא בנה, בסיועו של עוזר הנדסי יחיד, מכונה לערבול מסרים מדוברים, שהיתה מושתתת על עיקרון מתקדם ואלגנטי. כפי הנראה, הוא הציע את הבנייה של מערבל הדיבורים לא מפני שחשב שהמכשיר יענה על צורך דחוף, אלא לאור מטרה אישית סמויה : רכישת ניסיון אלקטרוני. המערבל פעל בשנת 1945 – התקופה שבה שילב טיורינג לוגיקה והנדסה, מתמטיקה טהורה ויישומית, כדי להמציא את המחשב.

כאן יש להיזהר במלים ובהצהרות : המלה "מחשב"
(computer) שינתה את מובנה. ב- 1936, ובעצם גם ב- 1946, פירושה אדם העוסק בחישובים, ומכונה שעשתה מלאכה דומה נקראה "מחשב אוטומטי". עד שנות ה- 60 היה נהוג להבחין בין מחשבים דיגיטליים למחשבים אנלוגיים, ורק אז, כשהמחשבים הדיגיטליים כבשו את כל התחום, המלה "מחשב" קיבלה את המשמעות של מחשב במובן שעלה בדעתו של טיורינג. גם כיום קוראים, לפעמים, בשם "מחשב" (computer) לכל מחשבון שהוא בעצם מכונת חישוב (calculating machine). כשאנו מדברים על "מחשב" אנו מתייחסים למכשיר שתכונתו הבולטת היא שגם תוכניותיו וגם נתוניו נחשבים סמלים שניתן לאחסן ולתפעל – "התוכנית המאוחסנת ניתנת לשינוי" (modifiable stored program ) – וזו התכונה שאליה התכוון טיורינג כשדיבר על "מכונה אוניברסלית שימושית" (practical universal machine), שהוא האופן שבו הוא תאר את הרעיון שלו עצמו.