העלאת הפרדוקס הקלאסי של דטרמיניזם פיזי ורצון חופשי הושפעה מטענתו של אדינגטון שהפיזיקה של מכניקת הקוונטים ("המדע החדש יותר") נותנת מקום לרצון האנושי. אדינגטון שאל כיצד ייתכן ש"האוסף הזה של אטומים רגילים מהווה מכונה חושבת?", וטיורינג ניסה למצוא תשובה כלשהי. המסה שלו מרחיקת לכת יותר, ותומכת באמונה ברוח שאיננה מובלת על ידי הגוף : "כאשר הגוף מת, ה'מנגנון' של הגוף שמחזיק את הרוח נעלם, והרוח מוצאת לעצמה, במוקדם או במאוחר, ואולי אפילו מייד, גוף חדש."

הישגיו של טיורינג בלימודי התואר הראשון היו הרבה יותר מוצלחים מהישגיו בבית הספר, והקולג' בקיימברידג' העניק לו סביבה אוהדת להומוסקסואליות ולדעות בלתי מקובלות. אולם הוא לא השתייך לאחד מחוגי העילית החברתית של הקולג' או לקבוצה פוליטית. אשר לעמדתו הפוליטית, הוא היה במשך זמן-מה אוהד של התנועה נגד המלחמה (ב- 1930), אבל שלא כאחרים ממכריו הקרובים, לא תמך במפלגה הקומוניסטית, וגם לא היה שותף לעמדה הפציפיסטית של מאהבו הראשון, חברו ללימודי המתמטיקה,
ג'יימס אטקינס (Atkins).