השפעת האווירה של השקפת העולם המדעית-חברתית הביהביוריסטית התמזגה בקלות, כפי הנראה, עם הרקע של בית-הספר הממושמע של טיורינג :  

האימון של הילד תלוי במידה רבה במערכת של פרסים ועונשים, ואפשר להקיש מכאן שמוכרחה להיות דרך למימוש הארגון באמצעות ההתערבות של שני סוגי קלטים, סוג אחד יהיה בגדר "תענוג" או "פרס", והסוג האחר יהיה בגדר "כאב" או "עונש"… התערבות של תענוג נוטה לקבע את האופי, כלומר נוטה למנוע את השתנותו, בעוד שגירויים של כאב נוטים לערער את האופי, לגרום להשתנות של תכונות שנעשו מקובעות… הרעיון הוא לגרום גירויי כאב כאשר התנהגות המכונה היא שגויה, וליצור גירויי תענוג כשהיא נכונה בפעולה מסוימת.

לעיתים קרובות אנשים מניחים שהמחשבים עסקו בהתחלה באריתמטיקה כבדה, ולאחר שהצליחו להגיע להישגים אריתמטיים, נדדו מדעני המחשב לעבר שדות שאפתניים יותר. ייתכן שזה נכון כשמדובר באחרים, אבל כשמדובר בטיורינג, זו הנחה מוטעית במידה רבה. את טיורינג תמיד העסיק הרעיון לבנות דגם של המחשבה האנושית. (ובכלל, עד 1948 שום מחשב, במובן המודרני, לא ביצע אפילו פעולת חיבור אחת.) העובדה שטיורינג פלש בשלב זה לתחום מדעי ההתנהגות איננה כשלעצמה עובדה מפתיעה; מפתיעה יותר היא העובדה שלמרות התנסותו האישית בהשראה, ולמרות ידיעותיו על מורכבותה של החישוביות, הוא אימץ בשלב זה באדיקות את ההשקפה שמהלכים של "יוזמה", שהם לכאורה מהלכים לא-מכניים, הם בסך-הכל עניין של מכניזם סמוי. מפתיעה גם העובדה שהוא דבק בצורה בלתי ביקורתית, כמעט בשמחה, באופן מוזר, בתפיסה פרימיטיבית של החינוך. הרי בניסיון הילדות הממשי שלו עצמו הוא התעלם ככל יכולתו מן האימון החברתי.