חשיבותן של טכנולוגיות הזרמה הולכת וגדלה ככל שהשימוש ברשת האינטרנט נעשה נפוץ יותר. הסיבה לכך היא שלרוב המשתמשים אין גישה מספיק מהירה לרשת האינטרנט. רוחב הפס הנמוך יחסית לא מאפשר הורדה של קבצי מולטימדיה, שהם יחסית גדולים, תוך זמן קצר. קבצי שמע וחוזי הינם קבצי המולטימדיה שדורשים את זמן ההורדה הרב ביותר וכן נדרש מקום רב על הדיסק הקשיח של המחשב, או על-גבי אמצעי איחסון חיצוניים על-מנת לשמור אותם. לכן שיטת ההזרמה מהווה פתרון הולם לצפייה בהם למרות המגבלות הקיימות.
שיטת ההזרמה פועלת באופן הבא: קובץ שמע או חוזי נמצא באתר אינטרנט מסויים, שמאפשר את הורדת הקובץ בטכנולוגיית הזרמה. קובץ זה נמצא למעשה על שרת Web. השרת נמצא בקשר עם מחשב הלקוח ובודק מהו קצב הזרמת הנתונים מהשרת אל הלקוח. על-סמך מידע זה הוא שולח בכל פעם כמות מסויימת של נתונים אל הלקוח. ככל שהחיבור לאינטרנט של מחשב הלקוח הוא מהיר יותר, כך השרת יוכל להעביר לו יותר נתונים תוך זמן קצר. נגן-המדייה במחשב הלקוח, מנגן את הקובץ בזמן-אמת.
הקובץ בו אנו מעוניינים לצפות מחולק למנות קטנות. כאשר כמות מסויימת של המנות הראשונות של המידע מגיעות מהרשת אל הלקוח, הצפייה מתחילה. תוך כדי הצפייה בנתונים, מנות נוספות מועברות אל מחשב הלקוח. כאשר סיימנו לצפות במנה מסויימת של נתונים, המנה הבאה אמורה להיות מומרת לשמע או לחוזי, ומוכנה לצפייה. כאשר שיטה זו פועלת בצורה תקינה, הצפייה במנות הנתונים מתבצעת באופן רציף, ללא הפסקות.
על-מנת ששיטת ההזרמה תעבוד בצורה תקינה, הצד של הלקוח שמקבל את הנתונים חייב להיות מסוגל לאסוף את הנתונים ולשלוח אותם בתזרים רציף לנגן-המדייה, שמעבד את הנתונים וממיר אותם לשמע או לחוזי. משמעות הדבר היא שאם הלקוח מקבל את הנתונים מהר יותר מהנדרש, עליו לשמור את הנתונים העודפים במכלאים (Buffers). לעומת זאת, אם הנתונים לא מועברים ללקוח בצורה מספיק מהירה, האיכות של הצגת הנתונים תהיה לקוייה. הדבר יתבטא בכך שהצגת הנתונים לא תהיה מספיק רציפה ו"חלקה", אלא, מקוטעת.