טד נלסון (Ted Nelson), פילוסוף וסוציולוג בכיר, הושפע מאד מרעיונותיו של וונבר בוש. בדומה לוונבר בוש, הוא האמין שתמליל לינארי הינו מדיום מאד מוגבל. בשנת 1960 הוא הגה את החזון של מערכת "Xanadu", שלפיתוחה הקדיש כ-19 שנים. הרעיון המרכזי של מערכת זו היה מערכת מקושרת, שתאחסן ותמפתח את כל הספרות הקיימת בעולם וכן צורות נוספות של מידע פרטי וציבורי. המשתמש יוכל לגשת למידע זה דרך מערכת הייפרטקסט.
בשנת 1965, טד נלסון, טבע את המונחים הייפרטקסט והייפרמדייה. הוא הסביר שהייפרטקסט אינו כתיבה סדרתית ולינארית, אלא תמליל שמסתעף ומאפשר לקורא לבצע בחירות בכל שלב ושלב. המשתמש יכול לבחור להתקדם בכיוונים שונים, בהתאם לאסוציאציות שעולות במוחו. החידוש של נלסון לעומת החזון של בוש היה בכך שהוא מאפשר למשתמש אפשרויות בחירה. הוא מאפשר למשתמש ליצור קישורים בין מסמכים, גם אם אין ביניהם קשר רעיוני. אפשרויות הבחירה, לפי נלסון, ייקבעו על-ידי המשתמש שיוצר את מסמך ההייפרטקסט. בנוסף, הוא העלה את הרעיון ששורות שמצביעות על קשרים בין שני מסמכים יופיעו על מסך המשתמש.
בנוסף לנושא ההייפרטקסט, נלסון הציג רעיונות חדשניים נוספים בנוגע למערכת "Xanadu". אחד הרעיונות היה מערכת שתחייב כספית משתמשים בצורה אוטומטית על העברת מידע שיש עליו זכויות יוצרים, ותתגמל את מחברי מידע זה. רעיון נוסף היה שמירת הסטוריה של מסמכים, כך שהמשתמשים יוכלו לצפות בשינויים שנעשו בהם במהלך השנים. נלסון הציג גם רעיון ליצור עמדת מפעיל של גרפיקה עבור המשתמש היומיומי, שתכלול מקלדת ואמצעי הצבעה. כמו-כן הוא הגה דרך מיוחדת לקישור מסמכים, שנקראה "Parallel Textface".