לא ברור אם זוהי קבוצת השרותים הפופלורית ביותר, אולם ללא ספק תחום זה הוא המעניין והאטרקטיבי ביותר, המושך אליו את רוב תשומת הלב התקשורתית ואת תשומת לב המפעילים, אולי אפילו יותר מפרסום מבוסס מיקום .

השרותים בקבוצה זו מתבססים על-כך שקהל היעד הוא צרכנים פרטיים, בדרך-כלל צעירים אשר ה-SMS שגור באצבעותיהם, ומחפשים ריגושים או אינטראקציות.

בקבוצה זו נכללים שרותי מציאת החברים, הכרויות והלהיט התורן  - משחקים מבוססי מיקום.

חברים

אחד מהשרותים הפופלרים הוא ה-FriendFinder בגרסותיו השונות. למעשה, זהו פיתוח של מערכת ניהול-צי מסחרית לניהול צי חברים. "איפה החברים שלי?" היא השאלה הנשלאת ברוב השרותים הללו. התשובה הניתנת לדוגמא באתרים שונים של חברות בתחום : "יוסי נמצא 245.3 מטר לשמאלך, בצומת הקריה מעבר לכביש." היא מעניינת אך אינה אפשרית אלא ברשתות מיקום מאוד מדוייקות. החן המצוי בשרותי מציאת החברים הוא גדול אולם בגרסת ה-Pull שלו הוא מהווה חדירה לפרטיות יור מכל שרות מבוסס מיקום אחר. מנגנוני ההסכמה-הגנה המיושמים בשרותים אלו הם בדרך-כלל חלק בלתי נפרד מהשרות ומודגשים בשיווקו.

גרסת ה-Push של השרות, "חבר לידך", מהווה חדירה מעטה יותר לפרטיות אך חסרונותיה בצידה. הודעה שנדחפת לאחר שפגשתי את החבר או באופן קבוע בכל פעם שאני פוגש אותו עלולה להשיג את האקט ההפוך מהפתעה נעימה. בגרסא זו של השרות הוא מיועד בעיקר לאותם חברים קרובים-רחוקים אשר נפגשים לעתים רחוקות ואכן תהיה זו הפתעה לפגוש אותם פתאום בקניון השכונתי. לא קל לשווק את הרעיון בשיטה זו ולכן נשאר לעת עתה הגרסא הזו של השרות כלא מנוצלת.

גירסא של שרות מציאת החברים, אשר אינה דווקא שייכת לשרותים החברתיים היא גרסת "האומנת הווירטואלית",כלומר,  איפה הילדים שלי? החדירה לפרטיות במקרה זה נעלמת ודומה כי זהו כיוון מוצלח ונכון. הבעיה מתעוררת כשלקוחה מתחילה לשאול את השאלה "איפה בעלי שלקח את הסלולרי של הבן? מה הוא עושה באזור הבורסה...?"

הכרויות ואינטראקציה

כשלב ביניים בין החברים למשחקים, ניתן למצוא את שרותי ההכרויות. בהשלכה מתחום האינטרנט, שם נושא ההכרויות פורח, הרי שאין כל סיבה שלא יפרח גם בסלולרי, אלא בתוספת מיקום. דמיינו את דני ודינה אשר אינם מכירים ונמצאים במקרה בערב שבת בקניון "אז ריאלי" בישוב בו הם גרים. כל אחד מהם מקבל התראה על שידוך אפשרי באמצעות SMS עם פרטי המשודך/ת והם יכולים להתכתב בצורה אנונימית: "באיזה בית-ספר למדת?" "מה צבע העיניים שלך?" וכן-הלאה.

משחקי ההכרויות יוצרים למעשה אינטראקציה SMSית בין אנשים שאינם מכירים לפני-כן ובכך מביאים את המדיום למקום חדש וליצירת קשרים חברתיים חדשים. משתמש מגדיר פרופיל של דייט פוטנציאלי וברגע נתון מחפש אותו בשליפה או מקבל התראה שהוא נמצא באזור של דייט כזה.

אלמנט הדיוק במיקום אינו כה רלוונטי במשחק מסוג זה, היות ושיחת ה-SMS תשאר בדרך-כלל במגרש ה-SMS. לכן מה שחשוב הוא המשחק ולא הקילומטראז'.

משחקים מבוססי מיקום

כאמור, זהו הלהיט התורן כיום בשוק האפליקציות מבוססי המיקום. בעיקר בשל הזוהר, מאמינים רבים כי הפוטנציאל העסקי הגדול טמון בנושא זה. אולי ההשפעה של הצלחת DoComo היפנית בשוק המשחקים גורמת לכך.

משחק מבוסס מיקום הוא שילוב של מידע ועקיבה. משחקים מבוססי מיקום מתבססים בדרך-כלל על שליטה גבוהה של הלקוח ב-SMS ועל כמות הודעות גבוהה ובכך יתרונם כלפי המפעיל הסלולרי. הם פונים לקהל "מתלהב" צעיר בדרך-כלל אשר הופך את המשחק לFetish- ולא מפסיק לשחק בו... עד שנמאס.

זהו גם החסרון הגדול בתחום זה. יש צורך בחידושים בלתי-פוסקים של אלנמטים של המשחק, ואפילו ביצירה תכופה של משחקים חדשים כדי לספק את הקהל המכור.

מה ההבדל, אם כן, בין משחק סלולרי רגיל לכזה המבוסס מיקום? אכן המיקום. אולם המיקום אינו מספיק לבדו ולמעשה מה שמיחד משחקים אלו בגרסתם המוצלחת הוא אינטראקציה עם אנשים הנמצאים לידך. במודל הפופולרי ביותר של המשחק נלחמים מנויים במנויים אחרים אשר הגיעו לסביבתם. למעשה, זהו המשחק מבוסס המיקום הכמעט יחיד הקיים היום, Bothfighters של חברת ItsAlive ומוכר לכל "פישר" בכל חברה סלולרית.

משחקי אינטראקציה נוספים יהיו בשיטת מונופול. יש בגישה זו סיכון פרטיות בחשיפת המיקום של המשתמש לשחקנים אחרים.

דגש מיוחד במשחקי אינטראקציה מושם על משחקים קבוצתיים, בדומה למשחקי-תפקידים אינטרנטיים המשתתף הוא חלק מקבוצה ווירטואלית ופועל הן במישור האישי והן בקבוצתי.

המודל אשר אינו כולל אינטראקציה ביו אנשים יהיה בדרך-כלל מעטפת כלשהי של משחק "חפש את המטמון" או "כבוש את הגבעה".