תקשורת אלחוטית כוללת העברת אותות (סיגנלים) אינפורמטיביים דרך האויר באמצעות גלים אלקטרומגנטיים. על מנת ליצור גלים אלקטרומגנטיים, אות אלקטרוני, שמשתנה באופן מתמיד  ברמת ההספק ובקוטביות שלו, פונה אל האנטנה. כאשר הרמה/דרגה משתנה, האנרגיה שאגורה באות האלקטרוני הופכת לגלים אלקטרומגנטיים שמתפשטים הרחק מהאנטנה. הגלים האלקטרומגנטיים מאופיינים לפי האנרגיה (עוצמת RF) והתדירות. בשימוש מסחרי בגלים אלקטרומגנטיים אלו ישנו טווח תדירות (חזרה  על המחזור שלהם) של 150,000 עד 300 ביליון הרץ בקירוב.

על מנת לאפשר למידע לעבור ע"י שימוש בגלים אלקטרומגנטיים, אות מידע משנה קלות (מאפנן) את צורת הגל של האות האלקטרומגנטי. זה נקרא אות רדיו.

אותות רדיו יכולום לתפקד בו זמנית לאותות אחרים בלי הפרעה אם הם פועלים בתדירויות שונות. כתוצאה מכך שאות מידע מאפנן את האות האלקטרומגנטי, נוצר שינוי קטן בתדירות. זה גורם לכך שאות רדיו בודד תופס טווח תדירות (רוחב-פס), תלוי בסוג ובכמות האינפורציה ששינתה את הגל האלקטרומגנטי.

שידור רדיו מסחרי, לדוגמא, הינו גל אלקטרמגנטי המאופנן אפנון עוצמה – AM או אפנון תדר – FM. תחום התדרים של שידור AM הוא 540-1600 קה"צ (כלומר כמיליון מחזורים בשניה). תחום התדרים של שידור רדיו FM הוא 87-108 מה"צ (כלומר כ-100,000,000 מחזורים בשניה). רוחב הפס של שידור FM הוא רחב יותר, וכך גם המידע המועבר בשיטה זו גדול יותר, מדויק יותר, ונשמע באיכות טובה יותר במכשיר הרדיו.

ערוץ רדיו הוא חיבור תקשורת שמישתמש באותות רדיו להעביר אינפורמציה בין שתי נקודות. להעברת האינפורמציה הזאת, גל הרדיו מאופנן בטווח פס התדירות המורשה להעביר את האינפורמציה. האפנון של גלי הרדיו גורמת לתדירות הרדיו לזוז למטה ולמעלה ממרכז התדירות. כחוק, ככל שמתקיים שינוי בתדירות תתאפשר כמות האינפורמציה גדולה יותר להעברה על גבי גלי הרדיו. כתוצאה מכך ערוצי RF   מוגדרים בעזרת התדירות (frequency) וטווח התדרים  (bandwidth) המוקצה להם.