מכשירי
Bluetooth
לרוב יכילו וישדרו נתונים אישיים מאוד של בעליהם, שכן הם יהוו את
הממשק לרוב משאבי המידע יקרי הערך של הבעלים. לפיכך, חיוני לא
להתפשר ביחס לבטיחות בעת המעבר מהממשקים החוטיים לממשקים
האלחוטיים. מסיבה זו, יש צורך לספק אמצעים להצפנת נתונים. בנוסף,
יש להגביל את השירותים המוצעים מנקודות גישה של Bluetooth
לסט מסוים של משתמשים מורשים. משמעות הדבר, כי התקן צריך לספק
מנגנון מסוים שיאפשר גישה מוגבלת וזיהוי של מכשירים מורשים. תוך
כדי לקיחה בחשבון של שתי דרישות אלו, Bluetooth
מספק הצפנה ואימות ברמת הקשר. הדבר נשלט באמצעות מתן מספר זיהוי
אישי - Personal
Identification Number
למשתמשים. על מספר זה להיות ידוע למשתמש, במקרה ועליו להיכנס
למכשיר מאובטח. באופן זה ניתן ליישם שליטה בגישה. על מנת להבטיח את
בטיחות ההצפנה, נעשה שימוש במפתחי הצפנה ארוכים. בנוסף, מפתחות אלו
אינם משודרים על גבי הערוץ האלחוטי אלא נעשה שימוש בפרמטרים אחרים,
שבאמצעותם ניתן להפיק את המפתחות, על ידי שילובם עם מידע הידוע
באופן ספציפי למכשירים שזהותם אומתה. מוצעים סוגים שונים של
מפתחות, המאפשרים כוח חישוב משתנה במכשירים לא אחידים. לבד מהצפנה
ברמת הקשר, העושה שימוש במפתחות בגודל 128 ביט, שכעת נחשב לבטוח
למדי, תמיד קיימת האפשרות להצפין פעם נוספת ברמת היישום עצמה.
אולם, הצפנה ברמת הקשר מאפשרת תקן אוניברסלי. פרטים אודות אופן
יישום האבטחה מובאים בפרק הלימוד העוסק באבטחה.
צריכת חשמל
קשר חוטי הופך ללא שמיש אם מחובר כבל גרוע. ניתן להשיג ניידות רק
אם המכשיר מופעל על ידי סוללה. לפיכך, צריכת חשמל הופכת להיות
שיקול חשוב. נעשו נסיונות להוריד את צריכת החשמל למינימום,
כשהשאיפה היא שהצריכה תהיה רק מעט מעבר לאחוז קטן מהחשמל הנצרך על
ידי המכשיר המארח. סופקו מודים שונים של צריכת חשמל נמוכה (המתנה,
רחרוח, חנייה), כדי לאפשר ליחידה להתאים את צריכת החשמל שלה
למינימום ההכרחי ולהשתמש בצריכת החשמל המלאה רק כאשר היא עסוקה
בתקשורת באופן פעיל.
