כאשר כל
המחשבים הניידים, כולל מחשבי כף יד ו-PDA
(ראשי תיבות של Personal Digital Assistance),
נעשים מתוחכמים יותר ובעלי כושר ביצוע מדהים, כך עולה
התסכול כאשר צריך לחבר ביניהם. חיפוש הכבל המתאים לחיבור
ה-PDA
לטלפון הוא רק תחילת הכאב: התוכנות צריכות לדעת כיצד לדבר
ביניהן כאשר חשוב במיוחד הפורמט של התקשורת.
הציוד מגיע מיצרנים
שונים שכל אחד שואף לקדם את הסטנדרטים שלו. אם כבר היינו מגיעים
לקשר אלחוטי בין שני מכשירים או אבזרים של יצרן אחד, איך נצליח
לחבר ציוד שאינו מאותו יצרן?
אפשרות אחת היא להושיב
את כל גורמי התקינה, מכל העולם, ולהגיד להם לכתוב תקן שיהיה מקובל
על כולם. זה יתכן אבל לא כל כך מציאותי. כתיבת תקן בין-לאומי נמשכת
מספר שנים ונגמרת, בדרך כלל, אחרי שהציוד כבר התבסס בשוק. כאחד
שהשתתף בהכנת תקנים בין-לאומיים, אנו מציעים לרדת מהאפשרות הזאת.
יש דרך נוספת להגיע
תוך זמן קצר ביותר לתקן בין-לאומי מוסכם. השיטה היא לאמץ תקן טכני
קיים, המוסכם על כולם (תקן דה-פקטו המוכתב ע"י מי שהצליח בכך
ומיקרוסופט היא דוגמה טובה לכך). אבל מה עושים כשכל אחד דוחף את
התקן שלו ואין עדיין תקן מוסכם? זכורה לכם המלחמה בין קלטות
הביתא-מקס של סוני וה-VHS
של השאר? סוני נכנעה בסופו של דבר.
הבעיה מסתבכת כאשר
מקבלים תקן שהוצע ע"י מישהו אחר וצריך לשלם לו תמלוגים, דבר
שמשתדלים להימנע ממנו.
הצורך בפתרון בעיית
הקשר האלחוטי, בין מכשירים, ידוע מזמן וישנם כבר פתרונות שונים
שעובדים בשטח. נכתבו אפילו תקנים העוסקים בתחום ה-,RF
כגון:
IEEE 802.11, IEEE
802.11b, OpenAir
ו-HomeRF.
לצערנו הרב, תקנים אלה אינם מדברים אחד עם השני. אם נדרשת יצירת
פתרון מהיר אוניברסלי, היא מחייבת גישה חדשה. כאן נכנסת השן הכחולה
למשחק, בעזרתה אולי נצליח לפתור את הבעיה.
כמו כן למרות שהמטרה המקורית היתה לעצב חיבורים אוניברסליים
אלחוטיים עבור מחשבים ניידים ונייחים וטלפונים סלולרים, במהרה
התברר שיש אפליקציות רבות נוספות עבור השן הכחולה. הסטנדרט של השן
הכחולה לא רק מנסה לגבור על המגבלות של רשתות תקשורת מחווטות אלא
גם להציע מגוון של שירותים ושימושים חדשים.