רוב התפישות הנוכחיות שלנו על מבנה גרפי של טקסט, מקורן בספרים מודפסים ומגאזינים, ומערכות הקטלוג בספריות שהתפתחו במשך הזמן סביב מידע מודפס. ה"ממשק הסטנדרטי" של ספרים בעולם דובר אנגלית מבוססים היטב והוראות מפורטות לעיצוב ספרים ניתן למצוא במדריכים כמו "The Chicago Manual of Style". כל מאפיין של ספר, מתוכן העניינים ועד לאינדקס ולהערות התפתח במשך השנים, וקוראים של ספרים בתקופות מוקדמות התמודדו עם אותן בעיות ארגוניות שאיתן מתמודדים משתמשים של מדיה מודרנית היום. התנ"ך של גוטנברג מ- 1456 נחשב בעיני רבים לספר המודרני הראשון, עדיין אחרי הגידול העצום של פרסומים שבא לאחר גוטנברג, לקח יותר מ- 100 שנים להגיע לשלב שבו השתמשו במספור דפים, אינדקסים, תוכן עניינים, ואפילו כותרות כדבר שבשגרה. מסמכים של רשת יעברו אבולוציה דומה וסטנדרטיזציה בדרך שבה מידע מאורגן ונעשה נגיש בצורה אלקטרונית.

תקדימים עיצוביים
אף על פי שמסמכי הייפרטקסט ברשת אינטראקטיבית מציבים אתגר למעצבי מידע, רוב ההדרכה אתה צריך לעצב, ליצור, לאסוף, לערוך, ולארגן סוגים שונים של תקשורת לא שונה באופן קיצוני שונה מהדרך בה מעצבים תקשורת מודפסת. רוב מסמכי הרשת יכולים להיעשות לפי "The Chicago Manual of Style" בכל מה שקשור לסגנון אדיטורילי וארגון טקסט. רוב מה שארגון צריך לדעת על עריכת ועיצוב מסמך ברור, ומקיף כבר ניתן להשגה במדריכים כמו Xerox Publishing Standards: A Manual of Style and Design