דפי רשת שונים מספרים ומסמכים אחרים במאפיין מכריע אחד : קישוריות (Links) בדפי הייפרטקסט נותנות למשתמשים לגשת לדף ברשת ללא הקדמה. לכן דפי רשת צריכים להיות יותר עצמאיים מדפים בספר שיגרתי. זה בדרך כלל אומר שהכותרות בראש דפי רשת יותר אינפורמטיביות ומתוחכמות מאלה שבדפים מודפסים. זה יהיה אבסורדי לחזור על זכות היוצרים, סופר, ותאריך יציאת הספר למרגלות כל דף, אבל דפי רשת עצמאיים לעיתים קרובות יצטרכו את המידע האלה כי דף רשת עצמאי יוכל להיות החלק היחיד מהאתר שלך שכמה משתמשים אי פעם יראו. הבעיה של יצירת דפי רשת העומדים בזכות עצמם אינה ייחודית לדפי רשת. יומנים מקצועיים, מגזינים, ורוב העיתונים חוזרים על התאריך, גרסה, ונושא בחלקו עליון או התחתון של כל דף מודפס כי הם יודעים שהקוראים שלהם לעיתים קרובות קורעים מאמרים של עיתון או מצלמים עמודים מיומנים וצריכים את המידע הזה לאתר את המקור המאמר.
בהינתן הקשיים הפוטנציאליים האלה ביצירת אתרי אינטרנט שיהיו גם נוחים לשימוש וגם בעלי תוכן מורכב, האסטרטגיה העיצובית הטובה ביותר היא ליישם באופן עקבי כמה עקרונות בסיסיים בכל דף רשת שאתה יוצר. העקרונות הבסיסיים ליצירת מסמך אינם מסובכים, ואינם נוגעים כמעט בטכנולוגיות אינטרנט. זה פשוט כמו סוג של שיעור עיתונאות בבית הספר-התיכון : מי, מה, מתי ואיפה.

מי
מי מדבר? השאלה הזאת כל כך יסודית, והמידע הזה לעיתים קרובות נלקח כמובן מאליו שמחברי דפי רשת לעיתים קרובות מדלגים על החלק הכי יסודי במידע שקורא צריך כדי להעריך מסמך : מי אומר לי את זה? בין אם הדף הוא ממחבר יחיד או ממוסד, תמיד תגיד לקורא שלך מי יצר את הדף. השיטפון של אתרי אינטרנט המציעים מידע מוטעה (בשוגג או במתכוון) על התרסקות טיסת 800 TWA התרסקות מראה דומה ברורה של איך "מידע" ממקור לא ידוע או שאינו מאומת יכול במהירות לשלוט בחקירה לגיטימית ודיון בנושא.

מה
כל המסמכים זקוקים לכותרות ברורות כדי ללכוד את תשומת לב הקורא, אך מכמה סיבות שונות היסוד האדיטורילי הזה מכריע במיוחד כאשר מדובר בדפי רשת. כותרת מסמך היא לעיתים קרובות הדבר הראשון שגולשים ברשת רואים כשהדף עולה. בדפים מרובי גרפיקה הכותרת יכולה להיות הדבר היחיד שהמשתמשים רואים לכמה שניות בזמן הורדת הדף. בנוסף, הכותרת של הדף תהפוך ל"סימניה" בדפדפן אם המשתמש יבחר להוסיף את הדף שלך לרשימה הכתובת שלו. כותרת מטעה או כפולת משמעות, או כותרת שמכילה יותר מלמול טכני מאנגלית, לא תעזור למשתמש לזכור מדוע הדף שלך מופיע ברשימת הכתובות.

מתי
נכונות זמן הוא יסוד חשוב בהערכת מסמך. אנחנו לוקחים מידע על גילם של רוב מסמכי הנייר כמובן מאליו : עיתונים, מגזינים, ולמעשה כל התכתבות משרדית מתוארכת. אז קבע תאריך לכל דף רשת, ועדכן את התאריך בכל פעם שהמסמך מעודכן. זה במיוחד חשוב במסמכים בארוכים או מקוונים שמעודכנים באופן קבוע, אבל עלולים לא להראות שונה מספיק כדי לסמן שינוי בתוכן לקוראים ארעיים. מידע של איגוד מקצועי, חוברות של אנשי הצוות, מידע על מוצר, ומסמכים טכניים אחרים ברשת צריכים תמיד להיות בעלי תאריכי עריכה.

איפה
רשת האינטרנט היא "מקום" מוזר בעל ממדים אינפורמטיביים עצומים אבל מעט סימנים מפורשים למיקום הפיסי שבו נוצר המסמך. הקלק על קישורית ברשת, ואתה יכל להיות מקושר לשרת בסידני, אוסטרליה, שיקגו, ארה"ב, או כמעט בכל מקום אחר המחובר לאינטרנט. אלא אם כן אתה יודע לנתח כתובות אינטרנט, זה עלול להיות קשה לגלות את מקורו של הדף. זה רשת האינטרנט העולמית אחרי הכל, והשאלה מאיפה מסמך בא היא שאלה שלפעמים אי אפשר להפריד מהשאלה מי כתב את המסמך. תמיד ספר לקורא מאיפה אתה.
הכללת ה"בית" של כתובת האינטרנט בדפים העיקריים באתר שלך היא דרך פשוטה בשביל לידע את הקורא במקור הדף. במידה והקורא שמר את הדף כשקובץ טקסט או הדפיס את הדף מידע זה עלול להיאבד. אף על פי שגרסאות מתקדמות של הדפדפנים העיקריים נותנים לך לכלול באופן אוטומטי כתובת האינטרנט של כל דבר אותו אתה מדפיס, רוב האנשים מעולם לא מנצלים את האפשרות הזו. יותר מדי מאתנו עכשיו בעלי הרים של דפי רשת מודפסים שם מסביב, ואף דרך קלה למצוא מחדש את מקורם של מסמכים אלה.
באופן עקבי ציין את הכותרת, המחבר, הקישורים הממוסדים של המחבר, תאריך העריכה, וספק לפחות קישורית אחת לדף הבית בכל דף רשת במערכת שלך. שים את כתובת דף הבית בכמה דפים עיקריים באתר שלך. כלול את היסודות האלה והתקדמת 90% מהדרך בכיוון סיפוק הקוראים בממשק.