הקול נוצר ע"י לחץ אוויר משתנה המזיז את קרום האוזן. מהאוזן מועברים אותות חשמליים למוח. כאשר יש רטט, נוצרים גלי הקול, ואילו כאשר אין שינויי לחץ - השקט מורגש. גלי הקול מגיעים לאוזן והם מומרים לאותות שמפוענחים ע"י המוח. לשינוי של עוצמת לחץ האוויר קוראים אמפליטודה. גובה האמפליטודה נמדד ביחידות דציבל (dB). לקצב שינוי הקול (התדר) מתייחסים כגובה הצליל (Pitch). תחום תדר הקול שהאוזן שלנו מסוגלת לקלוט הוא בתחום 20Hz-20KHz.
הקלטה מולטימידאית כרוכה בהמרת גלי הקול לשני סוגי אות - בתחילה לאות חשמלי אנלוגי, ואז למידע דיגיטלי שיכול להיות מאוחסן ומופעל ע"י המחשב. לבסוף, כאשר הקלטת הקול מושמעת, התהליך יהיה הפוך, והקול הדיגיטלי יומר בחזרה לגלי קול.
הקולות הם בדר"כ שילוב של מספר תדירויות בעוצמות שונות. כך הקול הגברי נשמע בתדירויות נמוכות יותר מהקול הנשי. מוסיקה עשירה ומגוונת נשמעת בתחום רחב של תדירויות.

בצד שמאל ניתן לראות נגן פלאש להדגמת קבצי קול (מוסיקה).