מבוא

בשנות החמישים העולם היה שרוי במלחמה הקרה, ושתי המעצמות עמדו על סף מלחמת עולם שהיתה עשויה להשמיד את העולם. מפקדי הצבא האמריקאי רצו להקים מערכת תקשורת שתהווה תחליף למערכת הטלפונים הרגילה ולכל מערכות התקשורת הקיימות ותהיה חסינה בפני מלחמה גרעינית. הצבא פנה לחברת התקשורת AT&T בבקשה לספק לו מערכת זו, ולאחר כמה שנים במהלך שנות השישים נולד לו האבא של רשת ה-Arpanet. לרשת זו היו מחוברים בסיסי הצבא ומכוני המחקר והאוניבסיטאות בארה"ב. כדי לקשר את הבסיסים פיתחה חברת המחשבים AT&T תוכנה המאפשרת לכל מחשב המחובר לרשת להתחבר עם מחשב אחר, ללא קשר לסוגו. תוכנת תקשורת כזו נקראת פרוטוקול. והפרוטוקול שאתו חיברו את המחשבים הראשונים לרשת נקרא TCP/IP.

התפתחות הרשת

במהלך שנות ה-60 וה-70 גדלה הרשת , כפי שעכביש טווה את חוטיו, בהתחלה היו מחוברים לרשת רק מכוני מחקר ומחנות צבא ואט אט התחברו עוד ועוד חלקים מן הצבא ועוד אוניברסיטאות, כאשר כל מי שהצטרף לרשת נשאב לתוכה. דמיינו לעצמכם עולם שבו אתם עוברים ממהירות של נסיעה במכונית כל בוקר לעבודה למהירות שבה אתם מחוברים במחשב מהבית ועושים את העבודה בבית. כך צמחה הרשת במהירות עצומה, כאשר עד שנות ה-80 שימשה הרשת להעברות מידע בין האוניברסיטאות השונות כמו מאמרים ומחקרים בין מכוני המחקר השונים. משנות השמונים ,או ליתר דיוק ב -1983 פרש הצבא האמריקני מ-Arpanet והקים לעצמו את ה-Milnet - רשת פנים צבאית. שאר מכוני המחקר והאוניברסיטאות הקימו על התשתיות את ה-Internet, המקביל האזרחי ל-Milnet.
הרשת גדלה במהירות כל כך עצומה עד כי נוצרו פקקים בתוך הרשת, והמידע, בדומה לצומת פקוק, נתקע והגיע ליעדו לאט מידי. בנקודה זו החליט הממשל האמריקאי לעשות קצת סדר בבלגן ובמקום שכל אוניברסיטה תהיה מחוברת האחת לשניה, לעשות מעין אוטוסטרדה ראשית עצומה שאליה יתנקז כל המידע וכולם יתחברו אליה. הדבר נולד בראשית שנות השמונים וכך בעצם נולדה השדרה של הרשת או ה-Backbone שכולם מכירים. עמוד השדרה דומה לעורק מידע עצום שמנקז לתוכו את כל המחוברים לרשת. הרעיון היה כל כך יעיל שעד היום בנויה הרשת בכל מדינה עם שדרה מרכזית שמנקזת לתוכה את כל עורקי המידע הקטנים ומהווה את נקודת החיבור של אותה המדינה לרשת. בישראל נקראת השדרה Israeli Internet eXchange) IIX).

האינטרנט כיום

מאז פרישת הצבא האמריקני לא חלה התפתחות משמעותית ברשת. את הקפיצה העצומה בהתפתחות הביאה המצאת המחשב האישי שאיפשרה במחיר יחסית זול, לכל אחד להתחבר לרשת מכל מקום ללא הגבלה. הדבר הוביל להתפתחות מואצת של הרשת עד כי קצב הגידול הנוכחי עומד בהכפלת מספר המשתמשים בכל שנה.
קצב הגידול המואץ של הרשת יצר מצב שבו נוצרו בנקודות שונות ברשת צווארי בקבוק המאיטים את קצב התעבורה. דבר זה חייב מציאת פתרונות חלופיים מהירים וחזקים יותר שיוכלו לשמש גם בעתיד את קהל משתמשי האינטרנט בכל רחבי העולם. בשנת 1997 הוחלט ע"י נשיא ארה"ב וראשי חברות המחשבים והתקשורת הגדולות על פתרון לבעיית המהירות: חזרה למקורות!!!!.
לא אין לכם מה להיבהל. מדובר בהקמה מחודשת של רשת האינטרנט אך הפעם הדבר יעשה בצורה מבוקרת ונשלטת. על ידי ניצול טכנולוגיות העברת המידע המהירות: ADSL ,ISDN וכו'. תוקם רשת שתחבר את כל האוניברסיטות בעולם וממנה תצמח הרשת החדשה - וכך בעצם מתחילה להתפתח ולגדול האינטרנט 2, שבעתיד הלא רחוק תחליף את האינטרנט הישן.

TCP/IP

פרוטוקול תקשורת חכם במיוחד אשר יודע להעביר את ההוראות הנשלחות ממחשב אחד למחשב שני ולתרגמו חזרה על מנת שכל מחשב ידע לפענח את האותות הנשלחים אליו. על מנת להבין טוב יותר, נחזור טיפה אחורה לילדות - זוכרים את הטלפון הראשון שבניתם - חוט תפירה ושתי קופסאות קוטג', ובכדי לדבר הייתם חייבים שהחוט יהיה מתוח ולא יגע בכלום. ובכן כך גם לגבי תנועת המידע ברשת. הפרוטוקול לוקח את חבילת המידע (תוכניות, דואר אלקטרוני, קבצים, קול, וידאו, וכו' ) ומפרק אותו למנות מידע קטנות יותר על מנת שתוכלנה לעבור בחוט הטלפון בצורה ובסדר כזה שמי שמקבל את המידע ידע להרכיב אותו חזרה ברצף ובסדר הנכון. בתוך מנות המידע הזה יש את תוכן המידע, המען ממנה הוא נשלח ושאליה הוא מיועד, כדי שהמחשב המקבל יתמודד עם המידע וידע מה עליו לעשות עמו.

E-Mail

דואר אלקטרוני הוא בעצם אבן היסוד של האינטרנט. ראשיתו של הדואר האלקטרוני בקשר שהתפתח בין מכוני המחקר והאוניברסיטאות השונות. ביסודו של שירות זה עומד העיקרון של הדואר הרגיל. כל משתמש מקבל תיקיה שמהווה את תיבת הדואר שלו. השרתים האחראים על מיון הדואר האלקטרוני שולחים את הדואר וממיינים את המכתבים.
אתם נמצאים עכשיו בלב ליבה של המערכת, בתוך בית הדואר המרכזי. יש למערכת מספר חוקים:

1. דואר חייב להגיע לכל מען לכל היותר תוך 5 ימים.
2. מען היא חוקי רק בהתאם לכללי המיעון.
3. על כל מכתב חייב להיות מען הנמען והממען.
4. הכתובת מורכבת "משם המשתמש @ שם שרת הדואר" לדוגמא: user@bezeqint.net.
5. זמן המעבר הממוצע של דואר במערכת אורך לא יותר מ-2 דקות.