טכנולוגיית היפרטקסט פותחה בשנים האחרונות מתוך צורך ההולך וגדל לניהול מאגרי
נתונים גדולים (במיוחד טקסטואליים) בעזרת מחשב. טכנולוגיה זו מאפשרת בניית מאגר
נתונים גדול ויצירת צמתי מידע וקשרים ביניהם המאפשרים ניהול ושליטה של מרכיבים
רבים המפוזרים בסביבות רבות. מאגר זה מראה כי ניתן לרתום טכנולוגיה זו לניהול סביבות
עבודה רבות מבוססות CASE, תוך יצירת כלי ממוחשב המכנס את סביבות העבודה השונות
ומאפשר ניהול ובקרה של המרכיבים השונים.
הייפרטקסט - הראשית
בשנת 1945 פרסם Vannevar Bush מאמר בכתב העת 'Atlantic Monthly' בשם 'As We May
Think'. במאמר מתאר Bush, שהיה יועץ מדעי לנשיא רוזוולט, מכונה שתאפשר לאדם יכולת
לטייל במאגרי-מידע שונים המורכבים ממסמכים, מתמונות ומשרטוטים. למכונה העתידית
קרא בוש 'MEMEX'. הראשון שיישם את רעיונותיו של Bush על גבי מחשב, כעשרים שנה לאחר
פרסום המאמר, היה Douglas Englbart בשנת 1963. למערכת שלו הוא קרא NLS כראשי תיבות
ל-"Non Linear Text System". הראשון שהשתמש במושג ההייפרטקסט במשמעות המקובלת
היום היה Ted Nelson, אשר במקביל ל-Englbart, פיתח את המערכת XANADU בשנת 1965. במערכת זו הומחש הטיפול בבעיית התפוצצות המידע בכך שהמערכת אפשרה שמירת עותק של
מסמך מקור וגישה אליו באופנים שונים לעומת החלופה של הפצת עותקים רבים של אותו
מסמך.
ניתן להגיד כי Bush היה החלוץ הראשון ו-Englbart ו-Nelson יכולים להיחשב "האבות
המייסדים" של תורת ההייפרטקסט.
הייפרטקסט - הגדרה ומהות
קיימות מספר הגדרות לנושא ההייפרטקסט. אחת מהן כפי שהוגדרה ע"י Ben Shneiderman כ-"The Non Linear
Viewing of Information" בצורה "שאינה לינארית". הכוונה ליכולת
לסרוק מידע ללא סדר קבוע מראש תוך קפיצה ממקום למקום. הייפרטקסט זו דרך להצגת מידע
והצגת קשרים בין פיסות מידע שונות. הקשרים מנוצלים להראות לקורא שיש מידע נוסף הקשור
למידע הנוכחי. בחירה בין הקשרים השונים המוצגים מאפשרת הצגת המידע הרלוונטי הנוסף.
כלי ההייפרטקסט מאפשר למחבר ליצור קשרים ויחסים בין מספר רב של מסמכים (Authoring),
ולקורא לאתר את הקשרים ולעקוב אחריהם. החשיבות הגדולה בהייפרטקסט היא בשינוי הבסיסי
בדרך שבה אנו מאחסנים ומאחזרים מידע. השינוי הראשון הוא ביכולת לנוע במהירות ממסמך
אחד למסמך אחר דרך קשר תסמיכי שאינו בהכרח לינארי. הדרך הרגילה הסדרתית של
קריאת מסמך בספר או במחשב מוחלפת ע"י קריאה הידודית. השינוי השני הוא ביכולת
לשתף מידע בין מחשבים ומערכות שונות במדיות שונות מבלי קשר לצורת האחסון הרגילה
של מידע זה. שיתוף זה נותן לנו קישוריות בתוך מסדי נתונים ובין מסדי נתונים.
תפיסת ההייפרטקסט גורסת מתן חופשיות מלאה למשתמש לנהל את נתוניו. חופש מלא באחזור
הנתונים מבלי להזדקק לידע מפורט בשיטות הגישה השונות של המחשב לנתונים וחופש תסמיכי
במעבר בין נתונים שונים מבלי שהוגדר להם קשר מחייב קודם לכן.
