שרותים נלווים הם לא הדובדבן שבקצפת האפליקציות, אך הם מקנים למפעיל הסלולרי יכולות עזר הבונות את עוגת השרותים ומוסיפות ערך מוסף על השרותים האטרקטיביים אותם מציע המפעיל ללקוח.

בנוסף, נכללים בקבוצה זו שרותי החרום והעזרה.  מטרת אלו היא לספק למשתמש רשת בטחון במקרה חרום. כשמתבצעת שיחת חרום מנותבת זו למוקד הקרוב ביותר, ובנוסף מועבר מיקום המשתמש לספק השרות. הדיוק המרבי הוא חלק הכרחי בשרותים מסוג זה היות ומדובר בעניין של חיים ומוות.

חיוב מבוסס מיקום (Location-based billing)

מנויים מקבלים את האפשרות לבחור מבין אזורים שונים בגדלים שונים, אשר בהם  שיחות יתבצעו במחיר מוזל. הבסיס לשרותים אלו הוא שמרבית השיחות נעשות על ידי המנוי מאזורים קבועים (עבודה, בית, בי"ס). מטרת שרות מסוג זה היא לשכנע את המשתמשים להשתמש בסלולרי במקום בקווים הטלפוניים הרגילים (דבר בזול דבר בזק?).

בנוסף, שרותים מסוג זה מאפשרים לפנות לקהל יעד באזור מסוים ובכך למתג (מלשון מיתוג -  branding) את שרותי החברה. חברת סלקום, לדוגמא, פנתה בקיץ 2001 והציעה שיחות מוזלות מחוף הים, ובכך מיתגה עצמה כצעירה - חלק מהקיץ.

עזרה בצידי הדרך (ממס"י)

שרות בסיסי זה, החופף לשרותי החרום, מספק מענה מיידי למשתשמים אשר תקלה ברכב גרמה להם להעצר בצידי הדרך. נהיר הוא כי זהו שרות נילווה היות והוא נכנס לקטגוריה של: "אם כבר יש מיקום אז למה לא לנצל לעשות איתו עוד משהו.".

שרותי חרום - E911

קבוצת שרותי החרום הינה חשובה ואפילו נותנת למפעילים הסלולריים את ה"פוש" להתקין מערכות מבוססות מיקום. הדבר נכון במיוחד בארה"ב.

בבסיס השרותים הללו הוא שיחת חרום (או קריאת חרום) המבצע הלקוח ובעקבותיה נשלח מיקומו למשטרה, לאמבולנס או למכבי-האש תוך הקטנת זמן התגובה. העובדה שהרשת מחוברת למסד נתונים מאפשרת לגורם החרום לגשת על מאגר פרטים נרחב אודות המנוי, שיכול לכלול אפילו מצב בריאותי וסוג דם.

שרותי החרום הם מובילים בארה"ב שם חויבו המפעילים להפעיל שרותי E-911 עד סוף שנת 2002 ובדיוק של 125 מטר. אין כל ספק כי שרותי חרום יהיו חלק בלתי נפרד מכל רשת סלולרית בעוד מספר שנים, בייחוד בזכות ה"עדנה" לה הם זוכים בעקבות אירועי ספטמבר 2001.

המאפיין את שרותי החרום: שיחה ייזומה ע"י המנוי שנמצא במצוקה, העברה אוטומטית לספק ועדיפות לשיחות אלו ברשת.