ההתפתחות הטכנולוגית בממ"ג

דור רביעי

בשנים האחרונות, גם מערכות ה-GIS עוברות מהפכה עקב התפשטות האינטרנט. נוצרה דרישה לספק שירותים גיאוגרפיים ומפות גם למשמתמשי קצה, ודרישה למערכות פתוחות בהן עשרות אלפי משתמשים העובדים מהבית, כאשר לשרותם מחשב אישי פשוט ובו דפדפן אינטרנט דוגמת אינטרנט אקספלורר.

לאור התפתחות זו נוצרה הארכיטקטורה הבאה:

בליבת הארגון, קיים אותו שרת גיאוגרפי מהדור הקודם. ליד שרת זה עמדות עריכה המשמשות משתמשים יעודיים המנהלים את המידע הגיאוגרפי ומבצעות פעולות מורכבות דוגמת עריכה קרטוגרפית. משתמשים אלו פועלים ממחשבים שולחניים ולא דרך דפדפן - טרם פותחה טכנולוגיה המאפשרת עריכה מורכבת דרך שירותי WEB.

לידו נוסף שרת אינטרנט, המדבר מצד אחד עם השרת הגיאוגרפי, ומצד שני בפרוטוקולי אינטרנט סטנדרטיים (HTTP) עם לקוחות העובדים דרך דפדפן. קיימות שתי גישות לפיתוח הלקוח: הגישה האחת משתמשת ברכיב הנטען אל הלקוח, לדוגמא ActiveX או Java Applet. רכיב זה אחראי על ציור התצוגה וטיפול בבקשות במפעיל. בין השרת ללקוח עובר המידע (תשובות לשאילתות) הנדרש לציור המפה. בגישה השניה, מבצע השרת גם את פונקצית הציור, ומייצר מפות הנשלחות בפורמט דחוס אל הלקוח.

כמו כן, שרתי גיאוגרפיה שונים מדברים זה עם זה בפרוטוקולים להעברת מידע המבוססים XML. בדרך זו יכול שרת יעודי יחיד לשמש לתרגום כתובות, וכל שאר השרתים יפנו אליו לקבלת שירות זה. ארכיטקטורה זו דומה לפתרונות מבוססי Web Services וטכנולוגיות B2B (תקשורת עסקית בין ארגונים) התופסים מקום מרכזי במערכות המידע המודרניות הקיימות היום.

ארכיטקטורת הדור הרביעי מציבה אתגרים עצומים בפני מפתחי ממ"ג. השרתים נדרשים להתמודד עם עומס רב, יש לפתח סטנדרטים להעברת מידע גיאוגרפי בין המערכות (נושא הנמצא בחיתוליו, כאשר תקנים אשר גובשו טרם זכו למימוש רחב), ויש לפתח פתרונות להעברת תצוגה איכותית ללקוח. צפוי כי נושאים אלו ימשיכו להעסיק את מפתחי מערכות המידע הגיאוגרפי בעשור הראשון של שנות האלפיים.