מבנה מערכות מידע גיאוגרפי

שאילתות

ארכיטקטורת שאילתות גיאוגרפיות

קיימים שני פתרונות שונים לנושא השאילתות הגיאורפיות:

בשיטה הראשונה, שירותי השאילתות נתמכים ע"י בסיס הנתונים עצמו, כהרחבה לשפת ה- SQL הסטנדרטית (המכונה 'שפת שאילתות גיאוגרפיות'). לצורך הרחבה זו על בסיס הנתונים לתמוך גם בייצוג נתונים גיאוגרפיים במבנה מוסכם. בסיסי נתונים מסחריים התומכים בשיטה זו הם Oracle Spatial, IBM DB2 ו-Informix Datablade. בסיס נתונים SQL Server של חברת מיקרוסופט אינו תומך בשלב זה בשאילתות גיאוגרפיות. להלן דוגמא לשאילתה גיאוגרפית בבסיס הנתונים Oracle Spatial:

שאילתה זו (אשר יש לציין, נראת מפחידה מעט), שולפת את מזהה האובייקטים בטבלה A אשר נמצאים בתוך מלבן התחום ע"י הפינות (x1,y1) ,(x2,y2). כפי שניתן לנחש, אין סטנדרט קבוע ומוסכם לשילוב שאילתות בבסי הנתונים, וכל יצרן אדון לנפשו. לכאורה, לשיטה זו ייתרון בתחום הביצועים, היות והחישובים נעשים ע"י בסיס הנתונים ישירות ובאופן אופטימלי. בפועל אין זה בהכרח כך.

שיטה אחרת היא לבנות שרת (Service) הפועל מעל כל בסיס נתונים טבלאי, ומאפשר שירותי תשאול גיאוגרפיים באמצעות ממשק תכנות API. דוגמא ליישום נפוץ בטכנולוגיה זו הוא ArcSDE של חברת ESRI. מוצר זה פועל מעל כל בסיס נתונים, ומבצע בעצמו ניהול אינדקסים ללא תלות בבסיס הנתונים. יתרונה של שיטה זו באי התלות בבסיס הנתונים ובממשק מפתח נוח, אולם היא יוצרת תלות בספק השרות ואינה בהכרח אופטימילת בביצועים.

לסיכום, עברנו סקירה קצרה על שאילתות גיאוגרפיות, ההבדל בינן לבין שאילתות רגילות, ושיטות היישום המקובלות.