מבנה מערכות מידע גיאוגרפי

בסיס נתונים

בבסיס הנתונים נשמרים הנתונים המרחביים, המציינים את מיקום הישויות במרחב. בסיס הנתונים הוא מרכיב מרכזי במערכת מידע גיאוגרפית, ובאופן מסורתי מקובל לומר כי 80% מעלות הקמת מערכת מידע גיאוגרפית מושקעים בבניית בסיס הנתונים וניהולו.

קיימות שתי שיטות ייצוג מרכזיות הנבדלות במהותן לייצוג מידע מרחבי.

• מידע וקטורי (Vector)
  בשיטה זו , נשמרים לכל יישות במרחב מיקומה (המאפיין הגיאוגרפי) לצד מאפיינים נוספים. המיקום יכול להיות מיקום פשוט (נקודה), או מיקום מורכב (פוליגון , קו וכדומה). להלן דוגמא למספר ישויות גיאומטריות. עבור ישויות מרובות נקודות (קוים, פוליגונים), ניתן לשמור גם מידע אודות הקשת ביניהם (האם קשתית או ישרה).

  דוגמא לבסיס נתונים וקטורי: קובץ מידע וקטורי המכיל רחובות. כל כביש נשמר כקו , כאשר יש לו מאפיינים נוספים, לדוגמא רוחב הכביש, האם הוא חד-סטרי ובאיזה כיוון.

• מידע רסטר (Raster)
  בשיטה זו, נשמר המידע כמטריצה, בה כל משבצת מייצגת תא שטח מסוים. לדוגמא, ניתן לשמור מטריצה ברזולוציה של 1 מטר (כלומר אורך הצלע בכל משבצת 1 מטר) של שטח מדינת ישראל. על פי רוב משתמשים בשיטה זו כדי לשמור מפה, כאשר בכל תא במטריצה שומרים את הצבע במפה. שיטה זו אינה מספקת מידע מהו הפריט ומהם מאפייניו, אלא רק מה צבעו.
  ניתן גם להשתמש בייצוג הרסטר בכדי לספק מידע, ולא רק לשמירת צבע. לדוגמא, ניתן לייצר מפת רסטר ובה ניתן לכל משבצת (נאמר ברזולוציה של 1 ק"מ) ערך בין 1 ל - 10 בהתאם לצפיפות האוכלוסיה בתא השטח.