אבטחת מידע |
בעיות רבות במסחר האלקטרוני קשורות לדרכים בהן מעבירים תשלומים דרך האינטרנט העולמי,
דרכים אשר דורשות תיאום ושיתוף פעולה בין: המוכר, הקונה, הבנק, וחברות כרטיסי האשראי.
בכדי להתמודד עם קשיים אלו יש צורך באינטרנט חזק מאוד, בגב כלכלי איתן ובאמון מלא
של העולם העסקי והפרטי כולו. כיום ניתן להבחין בשלושה אמצעי
תשלום דרך האינטרנט - כרטיסי אשראי, צ'קים דיגיטליים וכסף אלקטרוני. כיום
רוב העסקאות במסחר האלקטרוני קמעונאי מבוצעות עם כרטיסי אשראי. צ'קים דיגיטליים מטופלים
באותה צורה כמו צ'קים רגילים, אך הם נוצרים, נחתמים ומועברים בצורה דיגיטלית. כסף
אלקטרוני יתבסס על אסימונים דיגיטליים בערך נקוב כלשהו, אשר יועבר בין הקונים למוכרים.
אבטחת המידע בעסקאות מסחר אלקטרוני מתבססת כיום על תקן SSL ,
כאשר התקן המוצע SET נדחף על ידי חברות כרטיסי האשראי (ויזה
ומאסטר-כרד) שפיתחו אותו. התקנים מבוססים ברובם על שיטת הצפנה עם מפתח ציבורי ופרטי
(PKI) שפותחה ע"י חברת RSA. בעקרון - העברת פרטים אודות
עסקה שבוצעה באינטרנט כמו מספר כרטיס האשראי, שם וכו' אינה מסוכנת יותר מאשר ביצוע
קנייה דרך הטלפון. אך הרושם המתקבל בציבור הקונים הוא
שיותר קל ל"נצל" את הפרטים האישיים המועברים ברשת לצרכים שלא להם הם נועדו.
כך גם אצל הצד השני, מספק המוצר/שירות שצריך לאמת את פרטי הקונה ולעכב את המשלוח
עד לבירור פרטים אלו, תהליך שמסרבל ומייקר את התפעול של העסק. הפתרון
לבעיה זו עובד על עקרון "רשות זיהוי ". אימות צדדים לעסקה יתבסס בעתיד
על תעודות דיגיטליות, אשר יונפקו ע"י גורמים מוסמכים. הצדדים המעונינים בעסקת
האינטרנט יהיו רשומים אצל אותו גוף המכונה "רשות זיהוי" , הלקוח באמצעות
כרטיס האשראי והסוחר ירשם כסוחר באותה רשות כשם שנרשמים כיום עסקים בחברות כרטיסי
האשראי השונות. פרטי כרטיסי האשראי יועברו ברשת הצפנה מתוחכמת ביותר, במעין מעטפה
אלקטרונית, כך שאפילו המוכר לא יוכל לראות את פרטי הלקוח, במקום זאת הוא יעביר את
אותה מעטפה אלקטרונית אל "רשות הזיהוי" יחד עם מעטפה אלקטרונית המכילה
את פרטי המוכר עצמו. "רשות הזיהוי" תוודא את זהותם של שני הצדדים על ידי
פענוח החתימות האלקטרוניות שקיבלה לידיה, ותאשר את העסקה. כל התהליך הארוך הנ"ל
יתבצע בצורה שקופה הן ללקוח והן למוכר. כל מה שהקונה יצטרך לעשות זה לבצע את הרכישה
ע"י שימוש בתוכנת עזר (Plug-in) קטנה בדפדפן האינטרנט שלו, הנקראת "ארנק
אלקטרוני". |  |
זמינות ומהירות גישה | בעקבות
הגידול המהיר של מספר האתרים באינטרנט, יש צורך בהרחבת תשתיות תקשורת ופיתוח טכנולוגיות
אשר יאפשרו העברת כמות גדולה יותר של נתונים ובזמן קצר יותר. קניון וירטואלי עתידי
יצטרך לתפוש מקום גדול יותר, ולהעביר ולקבל מידע רב יותר מאשר כיום. המשאבים התקשורתיים
הקיימים היום אינם מאפשרים העברת מידע מהירה אפילו כדי לצפות בסרטון וידאו של דקה
(בזמן אמיתי) - כיום כדי לצפות בסרטון שכזה עליך להמתין כחצי שעה ורק אז יתקבלו כל
הנתונים הנדרשים להצגתו. פתרון: טכנולוגיות כמו ISDN וקווי תקשורת אופטיים
אמורים זאת בשילוב עם פיתוח מודמים וכרטיסי תקשורת מהירים יותר שיתרמו גם הם לשיפור
המצב ולהתקדמות בנושא. |  |
שמירה על פרטיות |
צנעת הפרט הנה אחד מן החסמים העיקריים להתפתחות המסחר האלקטרוני. חברות הפועלות בתחום
זה יכולות לנצל את הפרטים של הלקוחות שקנו לערוך רישומים ולאגור אותם על מנת להצליב
נתונים ולנתחם בעתיד. בנוסף, הצרכנים עלולים להיות חשופים למידע רב ומיותר אשר עלול
להישלח אליהם בעקבות הימצאותם באותן רשימות. פתרון: 50 מן החברות הגדולות
בעסקי האינטרנט הקימו את( OPA Online Privacy Alliance ), אשר יקדם את נושא השמירה
על הפרטיות. הגישה המתגבשת היא לאפשר לצרכן לקבוע את רמת חשיפת המידע המקובלת עליו
בעסקאות מסחר אלקטרוני. |  |
בעיות משפטיות | במשך
מאות שנים עיצב המשפט המסחרי את הלכותיו בהתבסס על ההנחה שהתקשרויות חוזיות נערכות
, בעיקרו של דבר , על גבי נייר חתום. אמנם, בדין הישראלי דרישת הכתב איננה צפויה
– היא מחייבת בעסקאות מקרקעין, הסכמים לקבלת כרטיסי חיוב, הסכמי בוררות, הסכמים קיבוציים
ועוד. במדינות אחרות כמו ארה"ב לדוגמא היא נפוצה הרבה יותר. בחלוף
השנים המשפט עסק באופן בו שאלות מהותיות השתקפו במסמכים כתובים: - הצעה,
- קיבול,
- גמירות דעת,
- כוונה להתקשר ביחסים חוזיים – כל אלו נבחנו ע"פ
מכתבים, טיוטות, זכרונות דברים והסכמים שצדדים לעסקאות מסחריות החליפו בינהם. עם
התפתחות התפוצה הגלובלית של רשתות התקשרות והתפתחות המסחר הסיטונאי והקמעונאי באמצעותן,
מחייבת את המשפט לזנוח את התפיסה המסורתית של "כתב". הן דורשות שינוי כיוון
ובחינה מחדש של תפישות מושרשות היטב- והכל במהירות רבה העומדת בניגוד קיצוני לאופי
המשפט.
|  |
פתרונות: 1. חוזים מקוונים עם התפתחות המסחר
האלקטרוני הולך וגובר הצורך בחוזים אחידים שבהם יעשה השימוש באינטרנט. חוזים אלו
יופיעו על מסך המחשב וההסכמה להם תינתן בלחיצת כפתור. הלקוח לא יוכל לשנות דבר בחוזה
אלא לד חותו או לקבלו. פרט לעצם העובדה שחוזים אלו אחידים מתעוררות שאלות לאופן כריתתם
ולמידה שהם מחייבים את המתקשר. סוגיה זו טרם לובנה בבית המשפט, קיימים
רק פסקי דין מעטים וסותרים בפסיקה האמריקנית, המתייחסים לחוזי שימוש בתוכנות. חוזים
המצורפים לקופסא המכילה את המדיה עם התוכנה. עטיפת התוכנה ועליה מדבקה מתריעים בפני
המשתמש שעצם פתיחת העטיפה מעידה על ההסכמה לתנאי הרשיון. לעיתים התנאים הללו מופיעים
רק בעת התקנת התוכנה והמתקין נדרש לתת את הסכמתו על מנת להמשיך בהתקנה. חוזים אלו
נקראים "חוזי עטיפת צלופן" ועל משקל זה קיבלו החוזים המקוונים את השם "חוזי
הקש וקבל" , חוזים הנחתמים ע"י לחיצה על כפתור "אני מסכים".
חוזים אלו דומים במהותם לחוזי "עטיפת הצלופן" בהם ישנה בעייתיות מעצם היותם
דו שלביים. בשלב הראשון הלקוח קונה את התוכנה ורק אחר כך נדרש לתת את
הסכמתו לתנאי הרשיון שלא הוצגו לפניו קודם לכן. חוזי האינטרנט פחות בעייתיים מפני
ששלב ההסכמה לתוכנו של החוזה יכול לבוא בקלות לפני שלב הרכישה של המוצר או השירות.
ההכרה בחוזים מקוונים - בעניין Hotmail Corporation V. Van Money Pie Inc.,et al.,
C98-20064 (N.D Cal., April 20,1998 ) קבע בית משפט מחוזי בצפון קליפורניה שבארה"ב
כי חוזה מקוון הוא חוזה אכיף, שתנאיו מחייבים את מי שאישר הסכמתו להם בהקשת עכבר.
"Hotmail" מציעה שירות דואר אלקטרוני חופשי, כדי ליהנות מן השירות צריך
המשתמש לאשר את הסכמתו לתנאיו באמצעות חוזה מקוון. בין התנאים איסור
על שימוש למשלוח דואר פרסומי. הנתבעים שיגרו דואר המכיל חומר פורנוגרפי דרך "Hotmail"
כדי שתיבת הדואר הפרטית שלהם לא תוצף בפניות נזעמות. "Hotmail" ביססה את
טיעוניה, בין השאר, על תרמית באמצעות המחשב וכן על ההתקשרות החוזית בין הצדדים, שאושרה
בהקשת עכבר בעת שהנתבעים פתחו אצלה את החשבון. בית המשפט נעתר לבקשת "Hotmail"
ובין השאר קבע כי הראיות תומכות במסקנה שהתובעים יצליחו לבסס טענה של הפרת הסכם.
בכך הביע את נכונותו להכיר בחוזה המקוון כהסכם אכיף ומחייב לכל דבר." 2.
מסמכים אלקטרוניים - הכרה בתקפותם ובקבילותם של מסמכים אלקטרוניים - עד
להסדרת הנושא אי אפשר להימנע מרישום מקביל של מסמכים במתכונת המקובלת, ולכן התהליך
נשאר מסורבל, ולא מתממש החיסכון הצפוי מהפחתת התקורה הישומית. הבעיה מתבטאת בכל סוגי
המסמכים, וחמורה במיוחד במסמכים הנפוצים במסחר הסיטונאי והקמעונאי: חשבוניות, תעודות
משלוח וכו'.
- גיבוש דרך לאימות אותנטיות של מסמך אלקטרוני ("עותק מקור")
- עותק המקור מהווה אסמכתא להוכחת זכות חזקה על טובין, למימון ולשחרור משלוחים, וכו'.
גם כאן - היכולת לשכפל מסמכים אלקטרוניים בקלות יתרה מחייבת, בינתיים, שלא לוותר
על הניירת המקובלת כיום.
- הסדרת תקנות בדבר הצורך לשמירת מסמכים אלקטרוניים -
יש לקבוע באופן חד-משמעי: אילו מסמכים יש לשמור, זהותו של הצד לעסקה החייב בשמירה,
תקופת השמירה, אופן הוכחת נאמנות העותק השמור למקור, וכו'.
- קביעת הדין הקובע
וסמכויות השיפוט במקרה של מחלוקת בין צדדים למסחר ממדינות שונות - לא ברור מאליו
לפי איזה מסגרת תחיקתית ומיהו הגורם השיפוטי המוסמך במקרה אפשרי בו מסמך נשלח במהלך
קשירת עסקה ע"י צד א' ממדינה א', באמצעות רשת תקשורת העוברת דרך מספר מתגי ניתוב
(כל אחד במדינה אחרת שאינה א' ואינה ב'), והתקבל ע"י צד ב' במדינה ב'. ההתפתחויות
בנושא - הממשל האמריקני החליט בעבר לא לאמץ מודל ספציפי לבדיקת אוטנטיות של עסקאות
אלקטרוניות, אלא לאפשר לשוק להגיע למודל (או למודלים) הטוב ביותר.
- ארה"ב
הציעה לועדת האו"ם לחוקי סחר בינ"ל (UNCITRAL ) לחוקק אמנה לעסקאות אלקטרוניות
כדי לבטל את הצורך במסמכי נייר, ולגבש גישה יעילה לבדיקת אותנטיות. הועדה כבר הכינה
ב - 1996 מודל חקיקה בנושאי מסחר אלקטרוני. הקונגרס סיים לאחרונה חקיקה, המחייבת
סוכנויות פדרליות להפעיל מערכות מילוי טפסים אלקטרונית (Government Paperwork Elimination).
|  |
הצורך באמצעים טכנולוגיים לאימות זהות |
החתימה היא האמצעי המקובל ביותר מזה שנים לצורך אימות זהותו
של האדם. החתימה המסורתית אינה רלוונטית בתשתית המסחר אלקטרוני. פתרונות טכנולוגיים
כגון : כרטיס חכם, חתימה אלקטרונית, חתימה ביו-מטרית, וכו'. יש לקבוע כללים מחייבים
בדבר אופן ההזדהות באמצעים מעין אלו, ולהתאים את המסגרת החוקית לשימוש באמצעים אלו.
קיימת פעילות חקיקה בנושא חתימות אלקטרוניות במספר ארצות בעולם, אם כי הגישה לנושא
אינה אחידה. סקר של הפורום לחקיקה ומדיניות באינטרנט (ILPT) מאפריל 1999 מצא
רק 6 ארצות שהשלימו חקיקה בנושא חתימות אלקטרוניות (ארגנטינה, גרמניה, אטליה, מלזיה,
רוסיה וסינגפור), כאשר הגישה הרווחת היא הרשאת חתימות אלקטרוניות בסביבה של תשתית
הצפנה המבוססת על מפתח ציבורי (PKI). בארה"ב 26 מדינות
כבר מיישמות חקיקה כלשהי בנושא חתימות אלקטרוניות. הצעות לחקיקה בנושא קיימות במספר
רב יותר של ארצות. הצעה לדירקטיבה של האיחוד האירופי מציינת כי הארצות החברות יהיו
חייבות להבטיח שחתימה אלקטרונית תהייה קבילה בדיוק כמו חתימה בכתב. הדרישות
מחתימה אלקטרונית הן: - שהחתימה תהיה קשורה באופן ייחודי לחותם.
- שניתן
יהיה לזהות באמצעותה את החותם.
- שהיא תיוצר בצורה שלחותם תהיה שליטה עליה.
- שהחתימה תהיה קשורה לנתוני העסקה אליה היא מתייחסת כך ששינויים עתידיים
בנתוני העסקה יהיו גלויים.
|  |
זכויות יוצרים | גם
נושא זה מהווה נקודה למחשבה, הארגון הבינלאומי לזכויות יוצרים (WIPO) גיבש בדצמבר
1996 אמנה לשמירת זכויות יוצרים על תכנים דיגיטליים. באוקטובר 1998 הקונגרס האמריקני
אימץ אמנה זו ב - Digital Millenium Act |  |
בעיות במיסוי מסחר אלקטרוני |
קיימת אי בהירות בקביעת כללי המיסוי החלים על עסקה שבוצעה בתשתית מסחר אלקטרוני.
אי הבהירות נובעת בעיקר מטשטוש משמעותם של הגבולות הפיסיים. במכירה של טובין מוחשיים
תהליך המכירה הוא מוגדר, פיזי וברור היכן עוברת הבעלות על הנכס מהמוכר לקונה. כאשר
הנכס אינו מוחשי המצב מורכב, שכן הקלות היחסית, שבהעברת הנכס ב"קליק" אחד,
זורעת חוסר ודאות בדבר מקום ביצוע העסקה. עובדה זו יכולה להיות מכריעה במישור ה"מיסוי
הבינלאומי", שכן היא קובעת את חלוקת זכויות המיסוי בין המדינות. |
 |
הגנת הצרכן |
חוק הגנת הצרכן (תיקון מספר 7) התשנ"ח 1998, החל על "שיווק מרחוק"
(פניה של עוסק לצרכן באמצעות: דואר, טלפון, רדיו, טלוויזיה או כל תקשורת אלקטרונית
אחרת במטרה להתקשר בעסקה שלא בנוכחות משותפת של הצדדים, נראה כי עסקה באינטרנט צריכה
להיחשב כעסקה של "תקשורת אלקטרונית" למרות שהמחוקק לא קבע בפשטות , כי
החוק יחול על פניה באמצעות רשתות ממוחשבות מקוונות.) קובע כי העוסק
חייב לגלות לצרכן את הפרטים הבאים: - שם וכתובת העוסק בארץ ובחו"ל,
- את התכונות העיקריות של הנכס או השרות,
- מחיר ותנאי התשלום,
- מועד ודרך
אספקת הנכס או השרות,
- התקופה שבה תהיה ההצעה בתוקף,
- אחריות על המוצר וזכות
הצרכן לבטל את החוזה.
פרטים אלה חייב אפוא העוסק לחשוף בפני הצרכן הפוטנציאלי
בשלב בו הוא מבקש לעניין אותו ברכישת המוצר או השרות. החוק מוסיף ומורה כי כשנקשרת
עסקה בעקבות שיווק מרחוק-היא "עסקת מכר מרחוק", כהגדרת החוק-חייב העוסק
לספק לצרכן בכתב, הכולל בנוסף לכל הפרטים לעיל גם את זהות היצרן וארץ הייצור. מסקנה
מתיקון החוק היא הצגת מידע מסודר בפני צרכן תמנע טענות ותקלות לעתיד. הצגה כזאת רצוי
לבצע באמצעות חוזה מקוון שיוצג לעיני הלקוח תוך כדי תהליך הרכישה ואשר הלקוח יידרש
לתת הסכמתו לו. |
סיכום בפרק זה למדת על
הבעיות המתעוררות כתוצאה מהמסחר האלקטרוני ופתרונן. | |