מטריצת LCD פסיבית נורמלית מכילה מספר שכבות, הראשונה היא שכבת זכוכית המצופה בתחמוצת מתכתית. החומר שמשתמשים בו הוא שקוף מאוד כדי שלא יפריע לאיכות ושלמות התמונה.

זה פועל כרשת של שורות ועמודות של אלקטרודות העוברת את הזרם הנצרך להפעלת האלמנטים של המסך. על זה שמים פולימר בעל סדרה של חריצים שמסדרים את מולקולות הגבישים הנוזליים בכיוון הנכון, ושמספקים בסיס אילו נקשרות המולקולות.

תהליך זה ידוע כ - ALIGNMENT LAYER והוא חוזר על עצמו על צלחת זכוכית אחרת שגם כן נושאת מספר SPACER BEADS (משנק נוטל צימוד אוחז מוליכים) ששומרים על מרחק אחיד בין שתי יריעות הזכוכית כאשר הן מונחות יחד.

אחר כך הקצוות נאטמות, אך עם חלל בפינה אחת, אשר מאפשר לחומר גבישי נוזלי להיות מוזרק בין היריעות לפני שהפלטות נאטמות לחלוטין. במודלים מוקדמים תהליך זה לרוב יצא לקוי כי החומר הקריסטלי הנוזלי לא הצליח להגיע לכל חלקי המסך, מה שגרם לאיבוד פיקסלים או להידבקותם.