דף הבית -> דף פירוט מדריכים
-> עצות גדולות לעיצוב
 
עצות גדולות לעיצוב

  ברברה קור    בריידי קלארק    אנה מק'מילן    טיילור    ג'פרי וין    אריק הדיגארד    ג'ון שיפל

  אריק איטון    מת'יו נאטר    ג'ונתן לואי    ליסה סימן    דאג באומן    מייק קוניאבסקי    גים פרו

מאת ג'ים פרו
בזמן האחרון שאלתי חבורה של מעצבים ומעצבים לשעבר של "הוט-וויירד" (HotWaired )
לסנן את כל מה שהם למדו מטעויות העבר שלהם בעיצוב ולתת לי חמש עצות לשתף בהן את
קוראי "ווב-מונקי". נתתי להם מספיק חבל לכתוב מה שהם רוצים, או לתלות את עצמם אתו.
העצות שלהם יכולות להיות כלליות או ספציפיות, פרקטיות או פילוסופיות, קצרות,
ארוכות - מה שבא להם.
למרות הנתונים הפתוחים האלו, שמתי לב לכמה קווים משותפים תוך כדי קבלת העצות.
מעצבים רבים הרגישו שזה חשוב להבין את המדיה, לעצב במודע למגבלות פס התקשורת,
ליצור מוצר סופי שעובד גם בשביל המשתמש וגם בשביל הלקוח, וכמובן, להשמיע את
המוזיקה הנכונה במהלך העיצוב. התגובות שלהם חיזקו הרבה דברים שלמדתי במהלך
עבודתי ב"הוט-וויירד", וגם הצלחתי ללמוד כמה דברים חדשים. למדתי שכמה מעצבים יודעים
לספור, וכמה לא (המספר חמש היה פתוח לפירושים יצירתיים). איות, למדתי, היה אתגר לא
פחות גדול, למרות שחלק מהמילים והמושגים החדשים שהם המציאו היו ממש על גבול
הגאונות. לבסוף, בזמן עימות עם בעיה, תבקש עצה מכל מעצב חכם - או מתחכם, כמו שקורה
הרבה - והם יענו בפתרונות אלגנטיים וניתנים לעבודה.
עם מעבר ל 80 עצות עיצוב ,מגוונות כמו המעצבים עצמם, כולי תקווה שימצאו כאן מספר
עצות אשר יוכלו להועיל גם לך הקורא .

ברברה קור - מנהלת עיצוב.
תעשה את זה פשוט. העוצמה של עיצוב טוב טמונה בפשטות שלו. תדגיש את התמצית.
אל תתפתה לצורה על חשבון תוכן. למעצב המתרכז בתוכן יש יותר סיכוי לתרום תרומה
משמעותית מאשר למעצב המתרכז רק בצורה.
תוודא שזיהית בברור את הבעיה שצריכה להיפתר ושאתה לא רק מטייח קירות. הצורה
הסופית היא רק הצבע, מה שיותר חשוב זה התהליך המורכב יותר של פתירת בעיות (כלומר,
בניית הקיר).
השיקול האסתטי החשוב ביותר הוא מהירות המעבר. אם לוקח לזה יותר מדי זמן לרדת,
תחזור לשולחן השרטוט.
תלמד לתקשר ולשתף פעולה עם תפקידי הרשת המרכזיים: הנדסה, הפקה, עריכה, מסחר.
אה, ותמיד תוסיף קצת ירוק (חומצתי).


ראש העמוד עמוד ההפניות תחילת הפיסקה



בריידי קלארק - מעצב לשעבר של "HotWaired"
נסה להוסיף קצת הומור לכל מה שאתה עושה. זה עוזר לבליעת התרופה. וכפית סוכר לפעמים
עוזרת מאוד בעיצוב.
אל תשתמש ביותר מדי גופנים יוצאי דופן.
אל תבזבז יותר מדי זמן על דברים יוצאי דופן ומושכי עין, זה לא שווה את זה.
כשהעיצוב הסופי נראה יותר מדי פשוט בהשוואה לכמות העבודה שהשקעת, אז אתה יודע
שגמרת.
תחשוב על הבעיה האמיתית שלפניך לפני שאתה מתחיל. אבל אל תנפח את הבעיות שלך מעבר
למה שהן. הבעיות של המעצבים בדרך כלל לא עד כדי כך רציניות או מסובכות, אז אל תבזבז
יותר מדי זמן בלעשות לעצמך את החיים יותר קשים.
עשית סקיצות על נייר הן מיותרות.
רוב המעצבים מרגישים שהם נולדו עם "זה" והם מאוד מנופחים לגבי הייחודיות שלהם. אם
אתה חייב להיעזר באחד מהם, זכור להרגיע להם את האגו מדי פעם.
אל תדאג לגבי, "לדחוף את זה עוד צעד קדימה", או "ללכת על הקצה" בכל פעם. השאר את זה
לאלו שהם כל כך מלומדים שהם לא יודעים מה לעשות עם עצמם.
אם אתה תקוע בלי רעיונות, הסתכל מסביב. שאל רעיונות מהחפצים שסביבך.
ראה מה אוהבים הלקוחות שלך, ושאב השראה ממה שהם רואים כמשמעותי.
מוזיקה טובה היא המפתח לעיצוב טוב. צא וקנה לעצמך כמה דיסקים עם המקדמה השמנה
שקיבלת מהבוס.
אל תשתמש ביותר מדי פונטים בעיצוב שלך. עשרים זה אולי בסדר, אבל המוח האנושי כבר לא
קולט כשזה יותר מזה.
אם יש לך את הלוקסוס של שימוש בהרבה צבעים, אל תנצל את זה לרעה. לעיתים קרובות
אנשים חושבים שהם צריכים לנצל את הכסף שלהם כמה שיותר, ומתרגמים את ההרגשה הזאת
למספר הצבעים שהם מנסים לדחוס לעיצוב שלהם.
כשאתה מכניס את הטקסט - קרא אותו! חשוב על איך שמישהו שמתעניין עוד פחות ממך
יקרא אותו. בנוסף, שורות קצרות זה דבר טוב. לעיתים קרובות באתרים, נותנים לשורות
להתארך בפראיות, הכי טוב שהם יהיו פחות מ 40 פיקסלים (תווים).
אם המלל לא נכנס, אל תפחד להגיד למי שכתב אותו שיקצץ. אחרי הכל, פחות זה יותר, נכון?
הרגש חופשי להשתמש בביטוי המשומש הזה אם הם לא מסכימים לערוך את המלל שלהם.
האתרים שלי מבוססים על תבנית פשוטה, מה שמותיר לי זמן להתרכז בדברים חשובים יותר:

<html>
<title>title goes here</title>
<"body bgcolor="#ffffff>
<center>
<pre> </pre>
<"img src="image goes here>
<p>
<table width=350><tr><td>
<"font face="arial, helvetica>
what you want to say goes here
<font/>
<td></tr></table/>
<center/>
<body/>
<html/>

אז, הכן לעצמך תבנית משלך!
החבא אינפורמציה לא הכרחית מתחת לשטיח, מאופן מטפורי. אם מישהו מחפש את המידע הזה
שלא נכנס לעיצוב הסופי, אז אני מתכוון באופן מעשי.
למרות האמונה הפופולרית, קליפ ארט (אוסף דמויות שאפשר לשלב במסמך) זה ממש לא הכרחי.
ממש כמו ביטויים בצרפתית שנועדו להסתיר את העובדה שאתה לא יודע על מה אתה מדבר.
ליין-ארט (עיצוב דמות בשני צבעים, שחור ולבן) שלא צריך לשלם עליו זכויות, זה נחמד
מאוד.
ליין-ארט מתאים במיוחד לרשת. באופן כללי, אם אתה משתמש במאייר של Adobe, במקום
בפוטושופ, בכדי ליצור את תמונות האתר שלך, זה הולך להיות הרבה יותר מהיר.
ולבסוף, תמיד דרוש משהו בשביל העבודה שאתה משקיע. זה לא חייב להיות יותר מדולר,
וזה אפילו לא חייב להיות כסף. אבל כמה שתדרוש יותר, ככה אנשים יעריכו יותר את העבודה
שלך. ברוכים הבאים למדריך לכלכלה היאפית.


ראש העמוד עמוד ההפניות תחילת הפיסקה



אנה מק'מילן - מעצבת, אנימטורית.
עצות לאנימציה ברשת -
לימדו פלאש. עכשיו. זה הולך להיות חשוב, במיוחד מאז שנטסקייפ 5 תומכת בזה באופן
בסיסי. אז עדיף שתלמדו את זה במוקדם מאשר במאוחר. אבל בבקשה, עמדו בפיתוי ואל
תעשו ממשקים שלמים בפלאש: זה יותר טוב כמתאבן מאשר כמנה עיקרית.
לכו על מסך שלם מתי שרק אפשר. תנו לאנימציה ולעיצוב שלכם להשתמש בגודל המרבי של
רוחב הדפדפנים הספציפי של המשתמש. זה נכון ללא תלות באמצעי בו משתמשים לצורך
האנימציה - בפלאש, GIF89, dHTML, קוויקטיים וכו' .
היו בטוחים שלאנימציה שלכם יש עלילה, סיפור או נקודה עיקרית שאתם מעבירים אפילו אם
זה בסך הכל יופיו של הצבע בתנועה. כשאתם עובדים, זכרו מה הנקודה הזאת. זה יעשה את
כל ההבדל.
אל תתפתו להזיז עצמים לאורך קווים ישרים. שלבו מסלולי תנועה עם דמיון אנימציה בכדי
להוציא את החלקלקות מהתנועה.
השתמשו היטב בסאונד, או שאל תשתמשו בו בכלל. סאונד טוב יכול לשפר אנימציה חלשה,
אבל סאונד חלש יכול להרוס אנימציה מדהימה.
העיזו להיות אנאלוגים.השתמשו בחומרים וטכניקות מסורתיים בתהליך אנימציה דיגיטלית.
אנימציה היא פשוט הגזמה של המציאות. אז עבדו עם מקור השוואה קיים, או שצלמו
דברים מסוימים בכדי ללכוד את האופן שבו הם זזים. שמרו אוסף של מקורות כאלה בהישג
יד, שתוכלו לשלוף אותם בשעת הצורך.


ראש העמוד עמוד ההפניות תחילת הפיסקה



טיילור - מהנדס עיצוב
התגברו על הפיתוי לעשות את דף ה - dHTML שלכם כ "נאסף דינאמית". אנשים כבר חיכו
מספיק זמן בכדי שהוא ירד, אז הגיעו לעניין.
צלילים שבוקעים מהממשק מצחיקים בשלושת הפעמים הראשונות שאתה עובר עליהם, אחר
כך, הם סתם מעצבנים.
למד את מבנה ה-HTML ולמה זה עובד כמו שזה עובד. עצב בדרכים שמנצלות את מה
שה-HTML עושה טוב, ועקוף את מה שזה לא יכול לעשות. יתר הקבוצה תשמח, והאתר
יעבוד יותר טוב.
תשעים אחוז מתכנות טוב הוא למידה מטעויות. למד איזה טעויות ושגיאות דפוס אתה
עושה בדרך כלל, וזכור לבדוק קודם כל אותם.
ממשק זה לא מסיבת אסיד.

ג'פרי וין - מנהל ממשק בכיר
לעולם, לעולם אל תשים מילה בגרפיקה. טקסט זה טקסט. גרפיקה זה גרפיקה. אל תבלבל
ביניהם.
יש לך שלוש שניות לשכנע את הגולש לא ללחוץ על כפתור ה"לאחור". שלוש שניות!! אז שים
משהו שיעלה מייד על המסך, ועשה את זה מעניין.
יש לך שלושים שניות להעלות את הכל על המסך וזאת הערכה אופטימית, בדרך כלל זה יותר
מתקרב לחמש עשרה שניות. היה זריז.
באיזה מידה האתר שלך מופיע בצורה טובה במנועי חיפוש? למה אתה לא יודע? בדוק, ואז
סדר את התוכן-על שלך בהתאם.
הגולשים ממש לא מתעניינים באיך האתר שלך עובד. הם הגיעו לאתר בשביל תוכנו. תן להם את
זה - מהר ופשוט.


ראש העמוד עמוד ההפניות תחילת הפיסקה



אריק הדיגארד - מנהל עיצוב לשעבר
החוקים הבסיסים של עיצוב ברשת הם אותם חוקים בתחומי עיצוב אחרים, אבל ברשת אתה
מעצב עם הבעיות הבאות:
יותר מדי בלגן בעיניים. טיפ: פשטות קיצונית.
מגבלות טכנולוגיות. טיפ: שלא כמו בדפוס, אין "טעויות שמחות" ברשת. אז אתה צריך בטחון
מוגבר.
שפת המקום אינה מוגדרת כהלכה. טיפ: האינטרנט נמצא בשלב הגס שלו.
הבעיה היא, פשטות+ בטחון+ גסות = אתר משעמם. כך שהעצה שלי היא להתנסות בשבירת
הכללים ובקיצוניות מתי שרק אפשר - מתי שהתוכן לא מוכתב על ידי התועלת.
עוד מחשבות, חשובות פחות:
בקבוצות מיקוד תלמד להיווכח שהגולשים הם בדרך כלל לא הגיוניים, או פשוט מונעים על
ידי רגשות, אבל תצטרך להימנע מעיצוב שפונה לאי-הגיוניים שבנו. אחרת תהיה מעצב גרוע.
אצל מעצבים, האינסטינקט הראשון הוא לעצב למכונות. ואז אתה צריך לעשות מאמץ מיוחד
בכדי לחשוב על אנשים. במילים אחרות...
למד וחשוב על הקהל שלך. ואז למד וחשוב על מחשבים, ואז חשוב שוב על הקהל שלך.
יותר מהר, פחות אינטראקטיבי.

ג'ון שיפל - מהנדס עיצוב לשעבר
מנטרה ראשונה: פחות זה יותר.
מנטרה שנייה: התוכן הוא המלך.
השראה ראשונה: עבוד עם אנשים מחוץ לתחום ההתמחות שלך. ארכיטקטים, לדוגמה, יכולים
לתת לך פרספקטיבה חדשה לחלוטין על עיצוב אתרים. הם שינו לגמרי את התפיסה שלי לגבי
אתרים, גרמו לי לחשוב על הדפים כעל חללים.
השראה שנייה: היה אנלוגי. עפרון ונייר הם שני הכלים הטובים ביותר שתוכל להשתמש בהם.
והרגש חופשי להשתמש בדפי הערות נדבקים.
מציאות: אם זה לא ניתן למאה אחוז שימוש תוך עשר שניות, נכשלת! באופן אישי, אני שם
לעצמי חמש שניות כמטרה.


ראש העמוד עמוד ההפניות תחילת הפיסקה



אריק איטון - מעצב בכיר, ומת'יו נאטר
לעולם אל תשתמש בצבע הזה באתר - "C63FF6# ".
זרוק את כל הגופנים שנמצאים כרגע על המחשב שלך. בקש מחבר להכניס שלושה גופנים שהם:
אחד שיהיה במשקל מונו, סאן- סריף ( sans serif גופן שעיצובו חלק, ללא תגים, ואין בקצוות
התוויים שלו קישוטים או תגים) אחד צריך להיות סריף ("תגי"), והשלישי מה שתרצה. למד
לחיות עם הגופנים הלאה. אם אתה לא יכול לחיות אתם, פתח אותם בפונטוגרפר, ותקן
אותם.
נסה ליצור בעיות בתצוגת המחשב שלך כשאתה מעצב. הכה אותו, שים מגנט על המסך, שנה את
בסיס התצוגה באופן קיצוני, חבוש משקפי שמש, הסתכל דרך פיסת פילם עם מסכי נקודות
שונים, צייר על המוניטור במרקרים למחיקה יבשה. אם אתה עושה איזו שהיא טעות, הבט
במה שקרה לפני שאתה מתקן אותה. יש דרך לחזור חזרה לתרומה הסביבתית שהייתה כל כך
חשובה לעיצוב בימים ההם.
קנה מצלמת פולרויד ישנה והשתמש בה כל הזמן. לא מצלמה דיגיטלית! פולרויד!
אם אתה קורא לעצמך מעצב, הפסק לעצב, התחל במקצוע חדש (כמו פקיד מס), קנה כמה בגדים
לא שחורים, משקפיים בגודל נורמלי, שרוף את כרטיס האיגוד שלך, ועצב רק כתחביב במשך
כמה זמן. ברצינות.
שבור דברים על בסיס קבוע.
היה שוליה לבונה רהיטים במשך שנה.

מת'יו נאטר (העוזר האישי של אריק איטון )
מרח את היצירתיות שלך כמו חמאה על טוסט האינטרנט. הרשת היא מגרש משחקים ויזואלי
בו כל דבר אפשרי. אם אתה לא יכול לעשות את זה ברשת, למה לעשות את זה?
דבוק בבסיס: אדום, שחור, הלווטיקה, טיימס (גופן). כל הדברים המוגזמים לא מתאימים
לעולם העסקים - תשמור את הכיף והמשחקים להפסקת הצהרים שלך.
עשה את זה גדול יותר ואדום יותר. (לא לבלבל עם "אם אתה לא יכול לעשות את זה טוב,
תעשה את זה גדול; אם אתה לא יכול לעשות את זה גדול, תעשה את זה אדום." עד כמה שזה
נכון, זה לא מספיק נכון.)
הכה את הצופה ישר בעין.
אופטימה אקסטרה מודגש זה גופן טוב לכל דבר, במיוחד במרווחים צרים, כמעט עולה אחד
על השני .
ואפילו יותר טוב - תשתמש ב ALL CAPS. ככה אתה באמת מצהיר הצהרה.
ולסיום, בשביל ליצור לוגו מהיר ואופנתי, השתמש בדפוס מוטה ,אליפסי, עם הצללה, ככה
הצלחתי לממן לילדים שלי את הלימודים.


ראש העמוד עמוד ההפניות תחילת הפיסקה



ג'ונתן לואי - מנהל עיצוב
בדנית - מה שהמעצבים עושים נקרא - וורמגווינג. הפירוש (אני חושב) הוא - לתת צורה. די
שונה מהמילה האנגלית "לעצב" (design), שנהייתה אותו דבר כמו להגיד אופנה, סטייל, טעם,
ומסחריות. מהי הדרך הטובה ביותר לבטא את הביטוי הזה? טעם, סטייל, יעילות - הם רק
נקודות חן על הלחי, דברים שניתן לזהותם בקלות. אבל הם לא הנשמה של הביטוי. המטרה
שלנו כ- "נותני צורה" היא לגלות, למצוא, להקסים, להמציא, או פשוט לתת את הנשמה של
הביטוי הזה, לא משנה מה היריעה, מה גודלה, או באיזו מדיה אנחנו מעצבים.
מצד שני, אני הראשון שיודה שהעיצובים האהובים עלי הם אלו שעוצבו על ידי מעצבים
עממיים ולא-מודעים-לעצמם.
כשתעלה לשערי גן עדן, אף אחד לא ישאל אם היית מעצב ידוע.
אנחנו חיים בעידן של מכירות. האם זה עובד? זה עובד אם זה מוכר. רק דברים שנמכרים
חיים וחיים ארוכים ומאושרים.

ליסה סימן - מעצבת לשעבר
אל תתעלם מהקול הפנימי שמנדנד לך שזה לא מושלם. היה יסודי.
למעצב יכול שיהיה הרבה יותר במשותף עם עורך דין מאשר עם אמן. אולי אתה לא מסכים,
ואפילו לא נותן אמון בלקוחות שלך. אבל זאת העבודה שלך לגרום להם להראות טוב. עבוד
עם ובתוך המגבלות האלו בכדי למצוא פתרונות יצירתיים במקום לשבת ולבזבז זמן בלרצות
שהמגבלות האלו ייעלמו.
אל תיתפס למה שנחשב אופנתי. עבודתו של המעצב היא להעביר מסר. וודא שהעיצוב שלך
מעביר את המסר. דבוק במסר בעקביות כמו בולדוג בעצם שלו.
עקוב אחר הטכנולוגיה החדשה. הרשת אף פעם לא נחה, אז תקדיש זמן מחקר לדברים חדשים.
זה כבר לא הגדולים שאוכלים את הקטנים אלא המהירים שאוכלים את האיטיים.
חשוב לא להקשר רגשית לאף עבודה שלך. בין אם אתה אוהב את זה או שונא את זה, הכי טוב
זה פשוט ללמוד מזה ולעבור הלאה.
זכור שכל דבר תמיד ייקח פי שתיים זמן ממה שחשבת שזה ייקח.


ראש העמוד עמוד ההפניות תחילת הפיסקה



דאג באומן - מעצב
עדינות בעיצוב עובדת טוב אם היא משמשת כהשלמה לנקודות העיקריות שאתה מנסה להעביר
ולא אם העדינות היא הנקודה עצמה.
מוסיקה יכולה לשמש כהשראה מצוינת. אבל אולי יש סוגי מוסיקה שמעבירים את ההשראה
לגמרי.
מחשבים עובדים על חוקי מרפי: הם יכולים להרגיש מתי אתה עומד לשמור ואז יתרסקו
בדיוק כשאתה עומד לעשות את השמירה המסיימת. אפילו אמא שלי מזכירה לי עכשיו: שמור
לעיתים קרובות.
עיצוב זה תקשורת עם מטרה (אפילו שהמטרה היא לפעמים לקוח קמצן שרוצה הכל גדול יותר
ושונא מרווחים לבנים).
במקרים מסוימים, עדיף להוסיף צבע לעניין בשלבים מאוחרים יותר. תמנע מכך שהלקוח ישנא
את העיצוב הראשון שלך רק בגלל שבחרת את הצבע השנוא עליו.

מייק קוניאבסקי - מעצב ממשק
אנשים שונאים לחכות.
אנשים שונאים לגלול.
אנשים שונאים לקרוא.
אנשים מעדיפים לגלול מאשר לחכות.
אנשים מעדיפים לחכות מאשר לקרוא.
אנשים הם לא בהכרח הגיוניים או עקביים, אבל לפעמים הם כן.

ואני, ג'ים פרו
ועכשיו, לסיום, כמה עצות משלי:
עיצוב זה פתירת בעיות: תגדיר את הבעיה ועשית חצי עבודה.
כשהיום מתחיל להימאס לגמרי, ג'ון קולטריין יכול לעזור.
הצעד הראשון לעיצוב אתר מוצלח הוא יצירת תהליך עיצוב יציב. קבע מיהם מקבלי ההחלטות,
הגדר את המטרות, ומפה דרך לחברי הקבוצה לפתור את בעיות העיצוב הקיימות. במסגרת
יציבה, מעצב בינוני יכול לעשות עבודה טובה מאוד. בלי מסגרת יציבה, גם מעצב טוב לא יהיה
יעיל.
כשעובדים עם צלמים, מאיירים ומעצבים אחרים, הגד להם מה מטרת
התמונות/איורים/עיצובים שלהם, ואז זוז מדרכם. תן להם את המקום והתמיכה לעשות את
העבודה הכי טובה שלהם, והם יגרמו לך להראות טוב.
נסה להשתמש ב- HTML וב- CSS לפתרון בעיות ההדפסה שלך לפני שאתה פונה להשתמש ב- GIF.
אתה לא יכול להתפטר ואתה לא יכול לירות בכולם בנשק אוטומטי (טוב, אתה יכול, אבל זה
רק יגביר את כמות הבעיות שלך). בשעה הסופית של פרוייקט עיצוב, כשתגובות ה"החיים או
מוות" מתחילות להתגבר, תעשה מאמץ מוגבר לתקשר עם כל מי שבעניין, זה באמת הפתרון
היחיד.
אז זהו זה. עכשיו יש לך בערך שמונים עצות טובות. אני מקווה שהן יצליחו לעשות ממך
מעצב טוב... או שלא, תלוי איזו עצה בחרת ליישם.



ראש העמוד עמוד ההפניות תחילת הפיסקה