מאמרים 60-51

דף הבית

דף פירוט המאמרים

מאמרים 60-51

מאמרים 51‎-60

האם אתרים ברשת זוכים לעלייה ברווחים? הטלוויזיה פוגשת את האינטרנט עיצוב נגיש למשתמשים עם מגבלות ונכויות

סוף סוף התקדמות בעיצוב האינטרנט ללקוח רווח מקסימלי ע"י נאמנות המשתמש תיאוריית זריקת הבוץ בהקשר לשימושיות

האם האינטרנט הופך אותנו לאנשים בודדים? הבעיות עם שיפורים בשימושיות שירותי אינטרנט מחקרי אינטרנט: אמונות ועובדות

51) האם אתרים ברשת זוכים לעלייה ברווחים?

http://www.useit.com/alertbox/9704b.html
אפריל 1997, גייקוב נילסן

ברור למדי שלאתרים הגדולים ברשת יש נפח ותוכן גדול בהרבה מאשר לאתרים הקטנים של
הרשת. אחת הסיבות לכך היא השימוש בקישורים אשר מדריכים ומנווטים את תנועת
הגולשים ברשת אל האתרים שיש להם ממילא הרבה משתמשים.
למרות שברשת אתר גדול יותר נחשב גם רווחי יותר, ולכן טוב יותר, כלכלת הרשת בכללותה
נשלטת דווקא על ידי האתרים הקטנים. הסיבה לכך הוא התוכן בעל הערך שאתר קטן וממוקד
מסוגל להציע. אתר גדול מאד יהיה חייב להיות כללי כדי להתאים לכל המשתמשים שלו, למרות
שהוא יכול להשתמש בשיטות שונות להתאמת תוכן אישית לכל משתמש. כתוצאה מכך,
ומהעובדה שהתוכן באתר גדול יהיה מצומצם מאחר והדף מכיל גם לא מעט פרסומות, ערך
התוכן של דף מסוים באתר גדול יהיה נמוך מאד יחסית לדפים באתרים קטנים.

52) הטלוויזיה פוגשת את האינטרנט

http://www.useit.com/alertbox/9702b.html
פברואר 1997, גייקוב נילסן

גלישה באינטרנט ע"י מכשיר הטלוויזיה היא גלישה אחרת לגמרי מגלישה ע"י מסך המחשב.
ההבדל ביניהן הוא הבדל טוב ורק יעזור לחזק את הרשת:
הרשת על המחשב מתרכזת באינטראקציה (פעולות הדדיות) עם המשתמש ובהגברת היוזמה
שלו להשתמש ברשת. זוהי בעצם מדיה עשירה באינפורמציה שמבוססת על רמה גבוהה של
שילוב המשתמש והענות ליוזמותיו.
הרשת על הטלוויזיה מתרכזת באינטגרציה (מיזוג) עם השידור כמו שהוא מוכר לנו, בלי יותר
מדי יוזמות משתמש. היא עדיין יכולה להיות יותר מותאמת אישית ויותר מתחשבת בצרכי
המשתמש הספציפי ממדית השידור הנהוגה היום (שהופכת את המשתמש לפסיבי לחלוטין), אך
היא עדיין חייבת להציע שימושים שמתאימים יותר למכשיר הטלוויזיה.

53) עיצוב נגיש למשתמשים עם מגבלות ונכויות

http://www.useit.com/alertbox/9610.html
אוקטובר 1996, גייקוב נילסן

על מנת להפוך את הרשת ליותר נגישה למשתמשים עם נכויות, יש להשתמש בקוד HTML
המתרכז בתוכן ובמשמעותו יותר מאשר בהופעתו ועיצובו הגרפי.
נכויות ראיה:
דפים טקסטואליים קלים לקריאה ע"י עיוורים מאחר וניתן להזין אותם למכשיר "קורא מסך":
1. השתמש בהיררכית כותרות (H,2H,1H3) כדי לאפשר סריקה טובה של "קורא המסך" .
2. השתמש בתוספת ה- ALT כדי לספק טקסט שיחליף תמונות.
3. השתמש בגודל גופנים יחסי ולא אבסולוטי כדי לתמוך במשתמשים עם טווח ראייה מוגבל.
נכויות שמע:
1. משתמשים עם נכויות שמע נתקלים לעיתים נדירות בבעיות שימוש ברשת הקשורות לנכותם
מאחר ואפקטים של קול בדרך כלל ניתנים כתוספת לתוכן העיקרי.
נכויות מוטוריות:
1. אל תתכנן מפות-ניווט שמחייבות הצבעה מדויקת מאד של העכבר על שטח במפה.
נכויות קוגניטיביות:
1. הצג מפות של האתר כדי לעזור למשתמשים להבין את המבנה שלו.
2. השתמש בכותרות גדולות כדי לעזור למשתמשים עם דיסלקציה.
3. מנועי חיפוש צריכים לספק שירות של תיקון שגיאות כתיב.

54) סוף סוף התקדמות בעיצוב האינטרנט ללקוח

http://www.useit.com/alertbox/20000430.html
אפריל 2000, גייקוב נילסן

מספר תוכנות שיצאו לאחרונה לאור הציגו יישומים ייעודיים ומיוחדים עם ממשק משתמש
המותאם במיוחד למטרותיהם:
1. נאפסטר - אינטרקציה של n על n:
תוכנת נאפסטר המקשרת בין הרבה משתמשים להרבה שרתים, למעשה בבסיסה מאפשרת
למשתמשים להסתכל על רשת האינטרנט כעל אוסף של מקורות ושירותים.
נאפסטר גם מעודדת משתמשים להקים אוסף מוסיקה פרטי להם, הנגיש ישירות כפיסה בודדת
בפאזל שלם. נאפסטר היא למעשה דוגמא לממשק משתמש דו- כיווני.
2. אינטרנט אקספלורר 5 למקינטוש: החזרת השליטה למשתמש:
אלבום אינטרנט - אפשר לבקש מהדפדפן לשמור את תמונת המסך של כל דף אליו גלשת.
3. "שומר קישורי דף": הדפדפן מאפשר למשתמש לדגום רשימה שלמה של קישורים שהופיעו
בדף מסוים ללא צורך לחזור בכל פעם חזרה לאותו דף.
4. רזולוציית מסך משתנה.
5. אפשרות לניהול מכרזים ומכירות פומביות ברשת.
6. אתר ה- FinanceVision של יאהו!: מולטימדיה מכל הסוגים.
נקודת המפתח של האתר הנ"ל היא באינטגרציה ובשיתוף הפעולה המצוין של שיטות שונות
וסוגים שונים של מדיות מולטימדיה (וידאו, דפי טקסט, תמונות, קול וכד').

55) רווח מקסימלי ע"י נאמנות המשתמש

http://www.useit.com/alertbox/20000305.html
מרץ 1996, גייקוב נילסן

המטרה העסקית החשובה ביותר של אתר אינטרנט היא להגיע לנאמנות משתמש מקסימלית.
הרבה פחות חשוב להגיע לרווח מקסימלי מביקור יחיד של המשתמש.
תמחור משתנה הוא לעיתים הדרך בה נוקטים אתרים שונים על מנת להגדיל את רווחיהם
ברשת: הם מציעים מחיר שונה לכל משתמש בנפרד, המבוסס על היסטוריית הרכישה שלו
באתר.
החסרון הגדול של שיטה זו נעוץ בעובדה שמהר מאד משתמשי האתר מגלים שבעלי האתר גבו
מאנשים שונים מחיר שונה תמורת אותו שירות בדיוק, והמשתמשים שנגבה מהם המחיר
הגבוה יותר (מאחר והם "חדשים" - ואלו הקניות הראשונות שלהם) יתמרדו ויסרבו לחזור
ולבקר שוב באתר.
כך, בדיוק אותם משתמשים שיכלו להפוך לנאמנים הגדולים ביותר של האתר (ושאולי היו גם
מבזבזים בו הכי הרבה כסף בטווח הארוך) יהיו אלה שינטשו אותו ולא יחזרו שוב.
איך לפתור את הפרדוקס של נתינת מענקים למספר משתמשים מבלי להכעיס את האחרים?
1. השתמש במענקים לא כספיים: השתמש בשיטות תגמול מהסוג המסורתי והישן - לדוגמא, תן
את הדיסק העשירי בחינם עם קניית 9 דיסקים.
2. השתמש בשיטות מיוחדות לרשת: לדוגמא, אתר הסוחר במוצרים הקשים להשגה או שבכלל
לא נסחרים בשוק הפרטי יכול להציע אותם למשתמשים הנאמנים ביותר שלו.

56) תיאוריית זריקת הבוץ בהקשר לשימושיות

http://www.useit.com/alertbox/20000402.html
אפריל 2000, גייקוב נילסן

גישה שהפכה לפופולרית לעיצוב אתרים חדשים ברשת דומה לזריקת בוץ על הקיר ובדיקה
האם הוא "נדבק"?..
ההנחה הבסיסית של כל המפתחים היא שמהירות היא הכל, היא הדבר החשוב, ואם לעיצוב
הראשוני יש פגמים - הם תמיד ניתנים לתיקון בשלב מאוחר יותר של עיצוב האתר מחדש.
אך ישנן מספר בעיות עם הגישה הזו:
העלאת אתר קשה לשימוש מרתיע את קהל היעד שלו, ו"טעימה חוזרת" מהאתר היא אחד
הדברים שהכי קשה לשווק, לשכנע ולמכור.
יכול להיות שלא תתפנה לתיקון כל הבעיות שגילית - אם עדיפויות חדשות וצרכים חדשים
יצוצו לפתע פתאום (וסביר להניח שכך אכן יקרה..).
משתמשים שונאים עיצוב מחדש של אתר קיים.
על מנת להימנע מהבעיות האלו, אל תזרוק סתם בוץ על הקיר. במקום לעשות זאת, בדוק את
האתר שלך כבר בשלב מוקדם של התכנון (כאשר האתר שלך עדיין לא הועלה לרשת ויש לך
מספר תכנונים סופיים והצעות מגובשות). עשה זאת יחד עם מספר משתמשים פוטנציאלים -
כך תקבל עוד נקודת מבט על שימושיות העיצוב שלך.

57) האם האינטרנט הופך אותנו לאנשים בודדים?

http://www.useit.com/alertbox/20000220.html
פברואר 2000, גייקוב נילסן

ישנן 3 סוגיות עיקריות שיש לבחון:
1. בידוד חברתי.
השאלה אינה האם האינטרנט מחליף צורות אחרות של תקשורת וקשר חברתי. מכיוון
שהאינטרנט רק הוסיף צורות חדשות של קשרים חברתיים בנוסף על אלו הקיימות, השאלה
היא האם סגנון החיים החדש הזה מהנה, והאם הוא מוסיף תוכן לחיי האנשים או, לחילופין,
גורם להם נזק.
2. העבודה חודרת הביתה.
משתמשים "כבדים" מספרים על השקעת יותר ויותר זמן בבית דוקא, במקום בעבודה.
החלוקה הסופית בין זמן עבודה בבית לזמן במקום העבודה היא שאלה שאפילו דרך בחינתה
עדיין נתונה בויכוח בתעשיית האינטרנט. אך השאלה האמיתית היא האם האינטרנט הופך
אותנו ללחוצים יותר? לרוע המזל, יש את מי להאשים הודות לעיצוב הגרוע במיוחד של
מערכות הדואר האלקטרוני הקיימות היום.
3. פער דיגיטלי.
שלוש משתנים עיקריים משפיעים על אפשרות הכניסה של אדם לרשת: השכלה, גיל ורמת
הכנסה. אך פער דיגיטלי נובע מבעיית קלות השימוש של הרשת. קרוב לודאי שזקנים, עניים או
חסרי השכלה אקדמאית יירתעו משימוש ברשת כפי שהיא היום, והרי אנחנו לא יכולים לגרום
להם להיות צעירים יותר או להכריח אותם לחזור חזרה לביה"ס ל- 4 שנים, כדי שיוכלו
להצטרף גם הם לחברה. ישנו רק פתרון אחד: המחשבים והאינטרנט חייבים להיות הרבה יותר
קלים לשימוש מכפי שהם היום.

58) כיצד שיפורים בשימושיות דווקא יפריעו להצלחת אתרים חדשים ברשת

http://www.useit.com/alertbox/991128.html
נובמבר 1999, גייקוב נילסן

מכיוון שמשתמשי האינטרנט נעשים חסרי סבלנות משנה לשנה, אתרים חדשים ייכשלו אם
המשתמש לא יוכל להבין תוך מספר שניות מהכניסה לאתר לאן הוא נכנס.
מאחר והמשתמשים סבלו עד עתה ולמדו את המבנה והצורה של האתרים הקיימים היום
ברשת, הם ממש לא מוכנים להשקיע עוד מאמץ וסבל וללמוד מחדש איך להשתמש באתרים
חדשים, אפילו אם אלו יותר טובים מהישנים.
כל אתר חדש שעולה לרשת, שיש לו אתרים מתחרים וקיימים המספקים את השירות שהוא
מציע, והמציע ממשק חדש שעל המשתמש ללמוד, חייב לשפר את השימושיות והמבנה שלו
לפחות ב- 100% על מנת להצליח (שיפור של 20% לא יספיק, הגולשים פשוט יעדיפו לא ללמוד
ולהסתפק בשירות הישן והמוכר).
המשתמש גם חייב לדעת מהרגע הראשון בו הוא נכנס לאתר: מה ייצא לו מהגלישה באתר? מדוע
כדאי לו להעדיף את האתר הזה מול 10 מיליון האתרים האחרים הקיימים ברשת.

59) שירותי אינטרנט המספקים ממשק יחיד למספר התקנים שונים

http://www.useit.com/alertbox/991031.html
אוקטובר 1999, גייקוב נילסן

השירותים הרבים ברשת יהיו מוצעים בשלוש רמות של תחכום:
1. יישומים מיוחדים ומתוחכמים.
2. דף אתר אינטרנט רגיל ומסורתי (כמו שאנו מכירים אותו היום).
3. מידע ממוקד וספציפי שישלח להתקנים ומכשירים קטנים עם מסך מוגבל וקטן.
רוב האפליקציות המתקדמות ברשת לא יעבדו כראוי בממשקי המשתמש של דפדפנים
המיועדים בעיקר לקריאת מאמרים. האינפורמציה ברשת שונה מהאפליקציות המוצעות ברשת
וכל אחת דורשת תמיכה שונה, ולכן גם הממשקים הטובים ביותר לכל אחת יהיו שונים אחד
מהשני. יחד עם זאת, חשוב ששניהם ייראו למשתמש כשני וריאציות של מערכת אחת, גם אם
יהיו להם עיצובים שונים:
כל מידע המוזן למערכת יהיה אחיד ומשותף לשני הממשקים, גם אם לא כל האינפורמציה
מוצגת בכל וריאציה.
כל המידע על ושל המשתמש חייב להיות מתועד ושמור במערכת ומשותף לשני הממשקים.
הזדהות משתמש וסיסמא אחידים לשני הממשקים, מעבר בין הממשקים ללא צורך בסיסמא
והזדהות נוספים.
אותה פונקציונליות ואותם ביצועים בשני הממשקים לפקודות גלובליות וצירופי מקשים
שונים.

60) מחקרי אינטרנט: אמונות ועובדות

http://www.useit.com/alertbox/990711.html
יולי 1999, גייקוב נילסן

אל תתעלם ממחקרים: הם יכולים לשפר ללא היכר את האתר שלך בכמה מאות אחוזים.
לדוגמא, מחקרים כבר הראו:
1. רישום ארוך ומייגע של לקוח
2. הצטרפות/רישום לקוח חייב להיות מינימלי ולהתבצע באופן קל ומהיר ככל האפשר.
כדאי להסכים ליוזמות של רישום מרכזי (משותף למספר רב של אתרים) ומתן סיסמת-על,
המאפשר למשתמש להכניס פעם אחת את המידע הרלוונטי ולהשתמש בו שוב ושוב לכל אורך
הגלישה ברשת.
3. עדיף וכדאי לדחות את הרישום לשלב מאוחר ככל האפשר בתהליך השימוש באתר.
4. פרסום ברשת לא כל כך עובד.
5. אל תבנה מודלים עסקיים לאינטרנט המתבססים על קבלת רווחים והכנסות מפרסום מסיבי
באתר שלך.
6. אל תהפוך את הפרסום ברשת למרכז תוכנית השיווק של האתר הפרטי שלך.