טיורינג הכניס את המכונה האוניברסלית ככלי בטיעון שתואר לעיל, כדי להציג מספר שאינו ניתן לחישוב. הרעיון לכשעצמו לא היה נחוץ למסקנתו של טיורינג בנוגע ל- Entscheidungsproblem. אולם טיורינג העניק למושג המרשים מקום מרכזי במאמרו, ולדברי ניומן (שנכתבו לאחר מכן) כבר אז, בזמן כתיבת המאמר, עלה בדעתו לבנות כלי מעשי. בזכות הרעיון של מכונת טיורינג האוניברסלית, טיורינג רשאי לטעון שהוא המציא את עקרון המחשב – וכפי שנראה בהמשך, לא רק את העיקרון המופשט. כיום אי-אפשר לחקור מכונות טיורינג מבלי לחשוב עליהן כעל תכניות מחשב, ואת המכונה האוניברסלית כמחשב שעליו מריצים את התכניות. אין זה מסובך לתרגם "טבלת התנהגות" לצורה המפורשת של תוכנית מחשב מודרנית, שבה כל "קונפיגורציה" הופכת להוראה ממוספרת, המכילה תנאי בחירה
(IF conditions), שקובעים איזו פעולת כתיבה תתבצע ומה יהיה מספר ההוראה הבאה.

כאן צריך להקפיד במינוח : הביטוי "מכונת טיורינג" אנלוגי לביטוי "הספר המודפס" במובן זה שהוא מתייחס לקבוצה שיש לה, בפוטנציה, אינסוף דוגמאות, כלומר אינסוף מקרים קונקרטיים עשויים להיכלל בקבוצה. בתוך הקבוצה הזאת יש מכונות טיורינג אחדות שהן "אוניברסליות", כלומר, מורכבות במידה הנחוצה לפירוש ולביצוע טבלת התנהגות של כל מכונת טיורינג אחרת. כך שגם כאן, המונח הוא אמנם "מכונת טיורינג האוניברסלית", אבל לא מדובר במכונה אחת ויחידה, אלא באינסוף דגמים של מכונות בעלות התכונה שהמונח הזה מתאר.