מוניטורים צבעוניים מבוססים על שפופרות של קרן קתודה או על טכנולוגיות של מסך שטוח. מכיוון שמוניטורים מעבירים אור, הם משתמשים במודל של אדום ירוק וכחול (RGB) :
מערכת ההפעלה של המחשב מארגנת את המסך לרשת של קואורדינטות X ו-Y , כמו לוח דמקה. כל קופסה קטנה על המסך נקראת "פיקסל".

פיקסלים ועומק הצבע
כדי לשלוט בצבע של כל פיקסל על המסך, מערכת ההפעלה חייבת להקדיש כמות קטנה של זיכרון לכל פיקסל. הזיכרון הזה לעיתים קרובות מיוחס כ"video RAM" או "VRAM" (גישה מקרית לזיכרון של הוידאו). בצורה הכי פשוטה של תצוגת שחור ולבן, ביט יחיד של זיכרון נקבע לכל פיקסל. כאשר כל ביט של זיכרון או חיובי או שלילי (0 או 1) :

אם יותר ביטים של זיכרון מוקדשים לכל פיקסל בתצוגה, יותר צבעים יכולים להיות מנוהלים. כאשר 8 ביטים של זיכרון מוקדשים לכל פיקסל, כל פיקסל יכל להציג 256 צבעים.

אם עדיין יותר זיכרון מוקדש לכל פיקסל, צבע כמעט צילומי בר ביצוע על מסך המחשב. "צבע אמתי" או תצוגת צבע "24 ביט" יכולה להראות מיליוני צבעים יחידים באופן סימולטאני על מסך המחשב. תמונות בצבעים אמיתיים מוצגות על ידי הקדשת 24 ביטים של זיכרון לכל פיקסל ; 8 לירוק, אדום וכחול (8+8+8 = 24) :

הכמות של VRAM המוקדשת לכל פיקסל במסך בדרך כלל מיוחסת כ"עומק הצבע" של המוניטור. רוב המחשבים שנמכרו בשנים האחרונות יכולים בקלות להציג עומק צבע באלפי (16 ביט) או מיליוני (24 ביט) צבעים בו זמנית.