בשנות ה- 80 פורמט ה-GIF נעשה פופולרי כאמצעי להעברת מידע ברשת. בתחילת שנות ה- 90 המעצבים של רשת האינטרנט אימצו את ה-GIF בשל היעילות שלו. הרוב המוחץ של התמונות ברשת כיום הן בפומט GIF, ולמעשה כל הדפדפנים שתומכים בגרפיקה יכולים להציג קבצי GIF. קבצי GIF כוללים דחיסה שנועדה לשמור על גודל קובץ מינימלי, והם מוגבלים ל8 ביט (לכל היותר 256 צבעים).

כיווץ קבצי GIF
קובץ ה-GIF משתמש בצורה בסיסית בשיטת הדחיסה של קובץ (LZW) שסוחטת אי יעילויות באחסון נתונים מבלי לאבד נתונים או לעוות את התמונה. כיווץ ה- KZW יעיל בדחיסת תמונות עם תחומים גדולים של צבע הומוגני. הוא פחות יעיל בדחיסת תמונות מורכבות עם הרבה צבעים וטקסטורות מסובכות :

שיפור כיווץ ה-GIF
אתה יכול לנצל את המאפיינים של דחיסת LZW כדי לשפר את היעילות שלו ועל ידי זה להקטין את הגודל של קובץ ה- GIF. האסטרטגיה היא להקטין את מספר הצבעים בשלך בתמונה למינימום ההכרחי ולסלק צבעים מיותרים שלא נדרשים להצגת התמונה. גרפיקת GIF לא מכילה יותר מ- 256 צבעים. דמויות עם מעט צבעים ידחסו יותר ביעילות.

GIF שקוף
פורמט ה-GIF מאפשר לך להפוך חלק מה-GIF לשקוף. אתה יכול להשתמש בתוכנת עריכה כמו פוטשופ כדי לבחור צבעים שיהפכו לשקופים. בדרך כלל הצבע הנבחר לשקוף הוא הצבע של רקע הגרפיקה.

לרוע המזל, התכונה השקופה לא בררנית ; אם אתה הופך צבע שקוף, כל פיקסל בגרפיקה שמחלק את הצבע המיוחד הזה יעשה גם שקוף. זה יכול לגרום לתוצאות בלתי-צפויות :

GIF מונפש
פורמט ה-GIF נותן לך לשלב כמה תמונות לתוך קובץ יחיד ליצירת אנימציה. יש מספר חסרונות לפונקציונאליות הזאת. פורמט ה-GIF לא מיישם אף דחיסה בין התמונות, כך שאם אתה משלב ארבע תמונות של 30 קילובייט לתוך אנימציה יחידה, אתה תקבל GIF בגודל 120 קילובייט. המטען מוקל קצת על ידי העובדה שאנימצית GIF זורמת אל המשתמש, לכן התמונות עולות עוד לפני שכל הקובץ ירד. חסרון אחר של אנימציות GIF הוא שהם מהווים הפרעה פוטנציאלית. מכיוון שאין ממשק השולט בפורמט הזה, אנימציות GIF עולות אם אתה רוצה ואם לא. אנימציות GIF לעיתים רחוקות משומשות בצורה משמעותית, ובדרך כלל מפריעות לקוראים. אם אתה משתמש באנימצית GIF כתוכן, להראות מושג או טכניקה במקום בו אנימציה באמת נדרשת, השתמש בטכניקה בצמצום.