בסטנדרטים המתארים את רשתות הדור השלישי,
ובעיקר בפרוט על רשת WCDMA, מהווה
המיקום חלק בלתי נפרד מהשרותים הבסיסיים. רשתות אלו חיבות להיות
מסוגלות לדעת את מיקומו של המשתמש.
בבסיסה, תהיה השיטה ב-WCDMA דומה לזו
שב-GSM, בכל הנוגע לבקשת מיקום ושליחתו ברשת. אולם, יהיו מספר
הבדלים בסיסיים בכל הנוגע למבנה הרשת. ראשית, במקום בקר תחנת הבסיס -
BSC, יהיה בקר רדיו רשת משרת - SNRC (Serving Netwrok Radio Controller) . ה-SNRC ישמש גם
בתפקיד SMLC. בנוסף,
תחנות הבסיס, הנקראות ברשת 3G קודוקודים (Node
Bs), יכללו כנראה תוכנת
LMU משלהם, שישמשו לניטור המידע מאותו קודקוד. רק במקרה של
שימוש ברשתות GPS מתקדמות כמו
A-GPS, ייתכן ויהיה צורך ביחידות LMU בחומרה.
העובדה שכל השיטה היא חלק בלתי נפרד מהרשת, תקל על בעיות ההתאמה בהם
אנו נתקלים כיום.
למעשה, רוב טכנולוגיות האיכון לא ישתנו
ברשתות הדור השלישי אלא שהדיוק ישתפר. שיטת Cell-ID לדוגמא,
תהיה מדוייקת בהרבה בשל הקטנת התאים. כך גם שיטות TDOA
ו-AOA אשר דיוקם ישתפר בשל טריאנגולציה מיותר נקודות
התייחסות. שיטת A-GPS שהיא היחידה
אשר אינה תלויה ברשת, תתפקד באותה דרך.
OTDOA
השיטה היחידה שתשתנה ברשתות WCDMA היא E-OTD אשר תקרא
OTDOA Observed Time)(Difference of
Arrival. ברשתות
WCDMA כל תחנות הבסיס משדרות את אות הסנכרון באותו תדר,
בניגוד לשיטה הישנה בה התדר משתנה מתחנה לתחנה. כך יוכלו כל הסיגנלאים
להקלט במקביל והמדידה תהיה מהירה יותר וקלה יותר. המדידות נשלחות
ל-SNRC אשר מחבר את המידע עם המידע על מיקום התחנות והזמן
היחסי הידוע בין השידורים וכך "משולש" המיקום של
המכשיר.
ברשת GSM תחנות הבסיס
אינן מסונכרנות ולא ניתן לדעת מהו הפרש הזמנים בין השידורים ולכן היה
צורך ב-LMUים.
IPDL
כדי להבדיל בין אותם סיגנאלים קרובים שיש
למדודם ומשדרים באותו תדר, הוכנס לשימוש תהליך IPDL (Idle Period DownLink). כל תחנה מפסיקה לשדר לזמן קצר
(Idle
Period) אשר בהן יכול המכשיר
לקלוט את אותם שידורים מתחנות רחוקות יותר. הדבר משפיע, כמובן, לרעה על
הרשת כולה מכיוון שתחנות מסויימות חייבות להיות "לא זמינות" למשך זמן
קצר.
התקנת
הציוד
התקנת מערכת WCDMA תהיה תהליך
ארוך, ממושך, מסובך ויקר יותר מכל דבר שמפעיל הרשת התמודד איתו עד כה.
ישנה סבירות גבוהה, לכן, שלעולם לא נגיע למצב שרשתות WCDMA יספקו כיסוי בכל רחבי הארץ משום שלא יהיה זה כדאי
כספית. מסיבה זו, כפי שציינו כבר בחלק המדבר על רשתות עתידיות, יהיו
חייבים מכשירי העתיד לתמוך גם ב-WCDMA וגם
ב-GSM.
כך גם ספקי השרותים מבוססי המיקום. לא יהיה
זה מסםיק לספק שירות מבוסס מיקום אשר פועל רק באחת
מהשיטות.
בנוגע לדיוק, ייתכן מאוד שהשיטה היחידה
שיהיה בה צורך היא WCDMA Cell-ID בשל גודל
התא הקטן. מרבית האפליקציות יסתפקו בדיוק זה וכך לא יהיה צורך להתקין
מערכת מיקום נוספת.
מבחינה אפליקטיבית, ייתכן ורשתות
3G יהוו את העדנה של השרותים מבוססי המיקום. מפות
צבעוניות ודיגיטאליות, מולטימדיה מקומית וכו'.
ייתכן
מאוד וכדאי דווקא כעת למפעילים להשקיע בציוד לרשתות הדור השני, בכל
הנוגע למיקום, היות וכך יהיה המעבר לרשתות דור 3 משולבות יותר נוח
מבחינה אפליקטיבית, והדיוק לא ייפגע עם המעבר בין תא מדור 3 לתא מדור
2.
|