חיבור התקני IDE

אל המחשב ניתן לחבר עד 4 התקני IDE. חשוב לדעת איך ניתן ומומלץ לחבר את התקנים אלו. התקני IDE  מוכרים הם דיסקים קשיחים למיניהם, כונני תקליטורים, צורבים, נגני DVD ועוד.

בקרי IDE הם חלק מבקר ה Super I/O הממוקם על לוח-אם.

בקרי ה IDE מנהלים 4 התקנים לפי החלוקה הבא:

בקר ראשי – 2 התקנים.

בקר משני – 2 התקנים.

לכל בקר ניתן לחבר שני התקנים המחוברים אל אותו מחבר באמצעות כבל אחד. הדרך בה הם נבדלים, האחד מן השני, היא בעזרת הגדרת אדון (Master) ועבד (Slave). כל התקן IDE יכול להיות מוגדר כאדון, כעבד או כהתקן בודד. קביעת מצבו של ההתקן נעשית בעזרת מגשר (JUMPER) הממוקם על ההתקן עצמו.

 איך נחבר את ההתקנים אל הבקר?

כאשר התקן יחיד מחובר אל אחד הבקרים עליו להיות מוגדר כאדון או כהתקן בודד. התקן שיוגדר כעבד כאשר הוא יחיד, לא יתפקד. כאשר מחברים שני התקנים אל אותו בקר, חובה להגדיר מי מהם הוא האדון ומי העבד. קיימים הבדלי מהירויות בין התקני IDE השונים. כונן התקליטורים איטי יותר מדיסק קשיח, אך יש גם הבדל מהירות בין סוגים שונים של דיסקים קשיחים ובין סוגים שונים של כונני תקליטורים.

בקר ה IDE עובד בקצב המתאים לרכיב האיטי מבין ההתקנים המחוברים אליו.

 המלצה:

הדיסק הקשיח הוא התקן IDE החשוב ביותר וגם המהיר ביותר ולכן מומלץ לחבר את הדיסקים הקשיחים אל הבקר הראשי ואת כונני התקליטורים למיניהם אל הבקר המשני. כמובן שבמקרה וישנם שני כוננים קשיחים, רצוי לחבר את שניהם לבקר הראשי ואת כונני התקליטורים למיניהם בבקר המשני.