ראשי
> dhtml
חוצה דפדפנים > פיצול ראשי
> dhtml
חוצה דפדפנים > פיצול
כאשר
חושבים על קוד חוצה-דפדפנים, יש להחליט תחילה
על גישה עיקרית: האם תפצל את הקוד לשני חלקים
בלתי תלויים, חלק אחד לכל דפדפן; או, האם תכתוב
גרסה יחידה של קוד שתתאים את עצמה לדפדפן שבו
נעשה שימוש—סוג של קוד כלאיים. למרות שכמה
מפתחים טוענים שגישת הפיצול היא האלגנטית
ביותר, האמת היא שיש יתרונות וחסרונות לכל אחת
מהגישות.
הרעיון
הבסיסי מאחורי פיצול הקוד הוא פשוט מאוד. בשלב
העליון ביותר, אתה יכול ליצור 2 דפי DHTML
נפרדים לגמרי, דף אחד מותאם עבור אינטרנט
אקספלורר והשני מותאם עבור נטסקייפ. מבקרים
באתר שלך יוכלו להתחבר ישירות לאחד מהדפים;
לחלופין, הם יוכלו להתחבר ל"דף הפיצול",
שיעקוב אחר הדפדפן שלהם ויפנה אותם לגרסה
המתאימה עבורם. דוגמה לדף פיצול מופיעה למטה—היא
משתמשת ב-JavaScript
כדי להעריך את המצב. היתרון העיקרי של גישה זו
הוא שהיא פשוטה למימוש, בהנחה שאין לך בעיה
לכתוב דפי DHTML
ב-2 גרסאות שונות, גרסה עבור כל דפדפן.
החסרונות של הפיצול מסוג זה הם: אתה חייב
לתחזק ולעדכן שתי גרסאות של תוכן הדף, כתובות
אינטרנט של המשתמש יצביעו בטעות אל הדף
הספציפי לדפדפן ולא אל דף הפיצול, ולא תקבל
כבוד כאומן תכנות בגלל חוסר האינטליגנציה
בטכניקה הזו.
<html><head>
<title>MySite Browser Detect</title>
<script language="JavaScript">
<!--
function version()
{ if ((window.navigator.appName.indexOf("Netscape")==0) & (window.navigator.appVersion.substring(0,1)>="4"))
{ location="mysite_ns.html" }
else { if ((window.navigator.appName.indexOf("Microsoft")==0) & (window.navigator.appVersion.substring(0,1)>="4"))
{ location="mysite_msie.html" }
else { location="mysite_nodhtml.html" }
}
}
//-->
</script></head>
<body onLoad="version()">
<noscript>
Sorry but this DHTML site requires a browser with JavaScript support enabled.
</noscript></body></html>