עולם הדלפי

שיעור 6: קבלת החלטות

 בכדי לקבל החלטות, תכנית צריכה לקבוע האם תנאי הוא אמת או שקר. קביעה זו מתבצעת במשפט תנאי (conditional statement), בו זרימת התכנית מתפצלת לשניים או יותר ענפים.

בשיעור זה נדבר על משפט IF.

משפט התנאי:... IF...THEN...ELSE (אם…אז…אחרת…)

מהי ההחלטה הראשונה שנלקחה על ידי התכנית.  

•  אם כפתור הרדיו הראשון נבחר,

אז הסכום מכיל את הערךEuro  (אף המרה אינה דרושה בנקודה זו).

•  אם כפתור הרדיו השני נבחר,

 אז צריך להמיר את הסכום מפרנק בלגי (Belgian Franc) ל- Euro.

•  אם כפתור הרדיו השלישי נבחר,

אז  צריך להמיר את הסכום מגילדן הולנדי ל- Euro.

החלטה כזו מתבצעת על ידי משפט ה- if.

(הוראה) then an_instruction (תנאי) if a_condition.

המילהthen  (אז) יכולה שיבוא אחריה בלוק של הוראות, בין המילים השמורות begin  ו- end. אבל זה לא נחוץ בתכניתנו הפשוטה.

אם ניקח בחשבון שכפתור הרדיו הראשון (radiobutton) הוא כפתור מס' 0, נוכל להחליף את השורה

         Euro : = Amount;

במבנה הבא:  

if CurrRadioG.ItemIndex = 0 then 
  Euro := Amount;
if CurrRadioG.ItemIndex = 1 then
  Euro := Amount / 40.3399;
if CurrRadioG.ItemIndex = 2 then
  Euro := Amount / 2.20371;

מוקדם יותר אמרתי שבמשפט תנאי (conditional statement), זרימת התכנית מתפצלת ל "ענפים" שונים. אבל איפה הענפים הללו? ובכן, בצורה הפשוטה של משפט ה-if, ה"ענף" השני אינו נראה בקוד. אבל הוא באמת שם, פשוט הסתכל על זאת בדרך הבאה: למרות שכתבנו

if condition then do_something

מה שבאמת התכוונו זה:

if condition then do_something else do_nothing

שימוש ב- if…then…else… ישפר את הקוד שלנו ויגרום לו להיות מהיר יותר (כמובן, שהשיפור במהירות לא יכול להימדד בדוגמא פשוטה זאת, אבל מהירות תהפוך הרבה יותר חשובה באפליקציות גדולות יותר). כלומר, הקוד שלנו צריך להראות בערך כך:  

if CurrRadioG.ItemIndex = 0 then 
  Euro := Amount
else
  calculate_value_in_euro;

 שים לב שאין נקודה פסיק אחרי אף הוראה שלפני ה- else. המהדר (compiler) יתייחס אל כל ה- if…then…else… כהוראה אחת גדולה.

כמן כן calculate_value_in_euro אינה מפוצלת לשני חלקים. דרוש עוד if…then…else…, ש"יקונן" בראשון.

if CurrRadioG.ItemIndex = 0 then
  Euro := Amount
else
  if CurrRadioG.ItemIndex = 1 then
    Euro := Amount / 40.3399
  else
    Euro := Amount / 2.20371;

  ההחלטה השניה שנלקחה על ידי התכנית, באה אחרי שהחישוב מבוצע והתוצאות מוצגות:

                      ·           אם כפתור הרדיו הראשון נבחר,

אזEuroLabel  צריכה להעלם ושתי התוויות האחרות צריכות להראות.

                      ·           אם כפתור הרדיו השני נבחר,

אזBEFLabel  צריכה להעלם ושתי התוויות האחרות צריכות להראות.

                      ·           אם כפתור הרדיו השלישי נבחר,

אזNLGLabel  צריכה להעלם ושתי התוויות האחרות צריכות להראות.

יכולנו לבצע זאת ע"י מבנה if…then…else…. אבל הקוד "ושתי התוויות האחרות צריכות להראות" הוא באמת נורא, כי הוא חוזר 3 פעמים. פתרון ראשון: גרום לכל התוויות להראות והסתר אחת מהן דרך if…then…else….

אך , ניתן לבצע זאת בדרך הרבה יותר פשוטה, בלי להשתמש באף "if"! בכדי לגרום לרכיב להראות או לא להראות, צריך להקצות ערך לוגי (בולאני) למאפיין ה- "visible" שלו, TRUE  או FALSE (אמת או שקר) . או ביטוי שתוצאתו בביטוי לוגי. הבט ב"חתיכת" הפסאדו קוד הבאה:

EuroLabel.Visible := button_0_is_not_selected;
BEFLabel.Visible  := button_1_is_not_selected;
NLGLabel.Visible  := button_2_is_not_selected;

[לראש העמוד]

הבה נקודד!

  1.      כתוב מחדש את שגרת CurrConvert כפי שתופיע בהמשך (כבר הוספתי קצת הערות, תלוי בך אם תרצה יותר או פחות הערות):

{ Convert value in InputEdit to Euro, depending
  on the radiobutton selected in CurrRadioG.
  Next, convert from Euro to other currencies. }
procedure TForm1.CurrConvert;
var
  Amount, Euro, BEF, NLG: real;
  S1, S2, S3: string;
begin
  // Convert text of EDIT to numerical value
  Amount := StrToFloat(InputEdit.Text);
  // Calculate value in Euro
  if CurrRadioG.ItemIndex = 0 then
    Euro := Amount
  else
    if CurrRadioG.ItemIndex = 1 then
      Euro := Amount / 40.3399
    else
      Euro := Amount / 2.20371;
  // Convert to other currencies
  BEF := Euro * 40.3399;
  NLG := Euro * 2.20371;
  { Convert the floating point values to strings.
    '0.00' is the "Format String", meaning:
    'result must have 2 digits after dec. separator' }
  S1 := FormatFloat('0.00', Euro);
  S2 := FormatFloat('0.00', BEF);
  S3 := FormatFloat('0.00', NLG);
  { Put strings in the CAPTIONs of the LABELs,
    followed by the name of the currency. Add
    spaces in order to have equal lengths.    }
  EuroLabel.Caption := S1 + ' Euro   ';
  BEFLabel.Caption  := S2 + ' BEF/LUF';
  NLGLabel.Caption  := S3 + ' NLG    ';
  { Do not show the label which corresponds
    with the starting currency              }
  EuroLabel.Visible := (CurrRadioG.ItemIndex <> 0);
  BEFLabel.Visible  := (CurrRadioG.ItemIndex <> 1);
  NLGLabel.Visible  := (CurrRadioG.ItemIndex <> 2);
end;

כעת זה נעשה ברור למה הצעתי את הגופן Courier New  עבור התוויות (labels): לכל התווים יש את אותו הרוחב בגופן מהסוג הזה, גם אותם רווחים. כאשר אנחנו מיישרים את התוויות לימין, כל הערכים מתיישרים בצורה יפה על הטופס (form).

קמפל את תכניתך ובדוק אותה באופן מעמיק.

2.      בוא נוסיף עוד מבצע מאורע בו ההמרה הראשונית (האוטומטית) מתבצעת. הרגע האידיאלי לעשות זאת הוא כאשר Form1  "נוצר". כמו כל רכיב אחר גם טפסים (forms) הם אובייקטים שנוצרים באופן אוטומטי כאשר התכנית מתחילה.

בחר בטופס (form), או דרך ה- listbox של ה- Object Inspector, או על ידי לחיצה בנקודה ריקה ב- Form1. ב- Object Inspector לחיצה כפולה (על העכבר) בשדה ליד OnCreat. ב- code-editor השלם את מבצע המאורע:

procedure TForm1.FormCreate(Sender: TObject);
begin
  CurrConvert;
end;

קל, לא? המשך ובדוק האם זה עובד.  

3.      לבסוף, נוסיף מגע אחרון לגרסא הזו של EuroCC. גם לחיצה על כפתור ה- ENTER צריכה להראות על המרה. לפחות כאשר הסמן ב- Edit- Component. בשפת חלונות : כאשר הפוקוס הוא על Edit.

בחר InputEdit. ב- Object Inspector, לחיצה כפולה (על העכבר) בשדה ליד OnKeyPress. השלם את מבצע המאורע (event handler):

procedure TForm1.InputEditKeyPress(Sender: TObject; var Key: Char);
begin
  if Key = #13 then CurrConvert;
end;

דלפי מגישה לנו את המשתנהKey  ב- header של השגרה. משתנה זה מכיל את ה"תו" שמתאים ל- key  שנלחץ. דלפי כתבה: var Key: תו (char) שמשמעותו ש- Key  הוא משתנה מסוג "char".

האופרטור # משמש להמרה של מספר לתו (character) המתאים לו. כלומר, 13# משמעותו: התו שהקוד שלו הוא 13. התו שחלונות מקבל כאשר לוחצים ENTER.

בסדר, בדוק זאת!

להתראות בשיעור 7!

[לראש העמוד]